תנחומא בובר, תזריע ב׳Midrash Tanchuma Buber, Tazria 2
א׳ד"א אשה כי תזריע. זש"ה אחור וקדם צרתני וגו' (תהלים קלט ה), הכתוב מדבר באדם הראון, [אמר ר' יוחנן] כתיב בו שתי יצירות, שני יודי"ן, וייצר ה' אלהים את האדם (בראשית ב ז), יצירה אחת בעולם זה ואחת לעולם הבא, אבל הבהמה והחיה והעוף כתיב בהן יצירה אחת, ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה (שם שם יט), לכך הוא אומר אחור וקדם צרתני. ר' שמעון בן לקיש אומר אחור למעשה יום ששי, וקדם למעשה יום הראשון, מה טעם, (ריש לקיש אמר) [דאמר ר' שמעון בן לקיש] ורוח אלהים מרחפת על פני המים (שם א ב) זו נפשו של אדם הראשון, לפיכך הוא אומר אחור וקדם צרתני, אחור למעשה יום ששי, וקדם למעשה יום ראשון. ר' אלעזר בן פדת אומר אחור למעשה יום ששי, וקדם למעשה יום ששי, כיצד ששה דברים ברא הקב"ה ביום הששי, אלו הן נפש חיה ובהמה ורמש וחיתו ארץ ואדם וחוה, ונפשו של אדם נבראת תחילה, שנאמר תוצא הארץ נפש חיה, ואין נפש חיה, אלא נפשו של אדם, שנאמר ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב ז), הרי קדם למעשה יום הששי, ואחור ליום הששי, שהיה עסוק בו כל יום הששי, הוי אחור וקדם צרתני, אחור למעשה יום הששי, וקדם למעשה יום הששי. ר' שמואל בר נחמני אמר מהו אחור וקדם, דו פרצופין, זכר ונקבה, הוי אומר אחור וקדם צרתני. אמר אדם אחר שברא הקב"ה כל בהמה וחיה ברא אותי, כך התינוק הזה עד שלא יצא ממעי אמו הקב"ה מצוה עליו מזה אכול ומזה לא תאכל, וזה לכם הטמא, ומשהוא מקבל עליו במעי אמו את כל המצות שבתורה אחר כך נולד, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר.
1