תנחומא בובר, תולדות י״בMidrash Tanchuma Buber, Toldot 12
א׳ויתן לך האלהים. ילמדנו רבינו מהו שיקפל אדם את כליו בשבת, כך שנו רבותינו מקפלין את הכלים אפילו ד' וה' פעמים, ומציעין המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת, ובאלו כלים אמרו שמקפלין את הכלים כל שהוא ללבשו בשבת, אבל ללבוש אחר השבת אסור לקפלן בשבת, וכלים שמתקפלין בשני בני אדם אסור, יחידי מותר לקפלו ואינו חושש, שצריך אדם להיות מבד את השבת בכסותו, שנאמר וקראת לשבת עונג (ישעיה נח יג), ובמה ישראל מכבדין את השבת, במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, שמתחלה כך עשה הקב"ה, שנאמר ויעש (לו) [ה'] אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם (בראשית ג כא), מהו כתנות עור, [בגדי] כהונה גדולה שהלבישן הקב"ה שהיה בכבודו של עולם.
1
ב׳ ועוד שנו רבותינו עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות והעבודה בבכורות, לכך הלביש הקב"ה לאדם בגדי כהונה גדולה שהיה בכורו של עולם, בא נח [ומסרן לשם, ושם] מסרן לאברהם, ואברהם מסרן ליצחק, ויצחק מסרן לעשו, שהיה בכורו, ועשו היה רואה את נשיו עובדות ע"ז והפקידן אצל אמו, כשעמד יעקב ולקח הבכורה מן עשו אמר רבקה הואיל שלקח יעקב את הבכורה מיד עשו, בדין הוא שילבש הבגדים הללו, שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות (שם כז טו), נכנס יעקב אצל אביו והריח בו, שנאמר וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו', מה בירכו ממה שקראו בענין ויתן לך האלהים וגו'.
2