תנחומא בובר, תולדות י״דMidrash Tanchuma Buber, Toldot 14
א׳ד"א ויתן לך האלהים, יתן לך ויתן לך, יתן לך משלו, ויתן לך משל אבותי, ויתן לך את ברכת אברהם.
1
ב׳ויתן לך האלהים, מהו האלהים, בדין, אם היה ראוי לך יתן לך, ואם לאו לא יתן לך, אבל לעשו לא אמר כן, אלא משמני הארץ וגו' (שם לט), בין צדיק בין רשע יתן לך, למה אלא כך אמר יצחק, עשו רשע הוא, ויעקב הצדיק אפילו עושה מצוה ומתייסר אינו קורא תגר [אחר מדת הדין, אבל הרשע אם עושה מצוה אחת או התפלל ואינו נענה הוא מתחיל לומר] כשם שהתפללתי לפני ע"ז ולא מצאתי ממש [אף לפני הקב"ה התפללתי ולא מצאתי ממש], וכן שלמה אמר כשבנה בית המקדש התחיל מתפלל לפני הקב"ה, שנאמר אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל (מ"א ח יב), התחיל סידר תפלתו ואמר רבונו של עולם כשיהא אדם מישראל בא ומתפלל באז ומבקש בנים או דבר אחר, אם היה ראוי תן לו, ואם לאו אל תתן לו, שנאמר ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע [את] לבבו (שם שם לט), אבל הנכר אם יבא ויתפלל לתוכו, מה שהוא מבקש תן לו, שנאמר וגם אל הנכרי וגו' (שם שם מא), (ואתה) [אתה] תשמע השמים וגו' (שם שם מג), ומה אם אין אתה עושה לו כל מה שהוא מבקש, הוא מסיח ואומר לו כך אותתו הבית של שלמה, הולך מסוף העולם ועד סופו, ונתיגעתי כמה דרכים ובאתי והתפללתי בתוכו ולא מצאתי בו ממש כשם שלא מצאתי בע"ז, הוי לעשו הוא אומר, הנה משמני הארץ וגו', למה מפני שהוא מחוסר אמנה, אבל ליעקב שהוא בעל אמונה וצדיק, אמר ויתן לך האלהים בדין.
2