תנחומא בובר, תולדות ט״זMidrash Tanchuma Buber, Toldot 16

א׳ד"א הקול קול יעקב. כל הקולות שלך, שנאמר ויהי קולות וברקים (שמות יט טז), ואין הגשמים יורדין אלא בזכותך, שנאמר לקול תתו המון מים בשמים (ירמיה י יג).

ב׳ד"א הקול קול יעקב והידים ידי עשו, ידיו של עשו מתמוטטות כשיבא קולו של יעקב, זה מלך המשיח, שנאמר על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך (ישעיה מ ט).

ג׳ד"א הקול קול יעקב, א"ל עשו אחיך אם יגיעו צרה מתחיל מחרף ומגדף, אבל את אם הגיעך יסורין כבוש יצרך ואל תכעוס בקולך את יוצרך, ואם מפטיט אתה בקולך, הרי ידי עשו ממשמשות בך, [ואם לאו הקול קול יעקב, מהו והידים ידי עשו] שכן את מוצא ברפידים, פיטטו ישראל בקולם ואמרו היש ה' בקרבנו וגו' (שמות יז ז), מיד בא עליהם עמלק, שנאמר ויבא עמלק (שם שם ח).

ד׳א"ל יצחק אתה זה בני עשו, א"ל אני, א"ל הגישה לי ואוכלה וגו', מהיכן היה לו יין, הרי מצאנו שלא נתנה לו אמו יין, אלא ותתן את המטעמים וגו', ומי הביא לו יין, מיכאל הביאו לו יין מגן עדן. אמו רבותינו אין את מוצא יין של ברכה אלא זה, ושל אברהם, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וגו' (בראשית יד יח), ואף זה כיון ששתה בירכו. א"ל גשה נא ושקה לי בני, ויגש וישק לו וגו'. [היה צריך לומר ראה ריח בגדיו ויברכהו אלא אמר ראה ריח בני כריח שדה] והיה צריך לומר ראה ריח בגדי בני, אלא אמר לו ראה ריח בני, מלמד שריחו של צדיקים מעין העולם הבא, מהו כריח שדה וגו' שהיו בגדי אדם הראשון ונטלו ריח מגן עדן, מיד א"ל ויתן לך האלהים, מטל השמים, זו היא תורה, שנאמר תזל כטל אמרתי (דברים לב ב), ומשמני הארץ, אלו נביאים ורוב דגן זה תלמוד, ותירוש אלו המדרשים. ד"א מטל השמים זה המן, שנאמר וברדת הטל (במדבר יא ט), ומשמני הארץ זה הבאר.

ה׳ד"א מטל השמים זה ירושלים, שנאמר כטל חרמון וגו' (תהלים קלג ג), ומשמני הארץ זו סולת של מנחות, ורוב דגן ותירוש זו שמן זיתים.

ו׳ד"א ורוב דגן ותירוש אלו כהנים גדולים, כיון שברכו את אלו, הוסיף שש ברכות כדי שיהיו עשרה, אלו הן

ז׳יעבדוך עמים אלו בני נח,
וישתחוו לך לאומרים אלו בני קטורה,
הוי גביר לאחיך אלו בני ישמעאל,
וישתחוו לך בני אמך אלו בני עשו,
אורריך ארור זה בלעם וחביריו,
ומברכיך ברוך זה משה וחביריו.