תנחומא בובר, תולדות כ״אMidrash Tanchuma Buber, Toldot 21
א׳ויחרד יצחק חרדה וגו'. זש"ה לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון (משלי טז א), מהו מערכי לב, [אם יהיה] לאדם חשבון עם חביריו, או כל עסק, והוא מחשב בלבו ויאמר אם נעמוד [עמו] אומר לי כך וכך, ואני אומר לו כך וכך, עומד עלי פעמים שאחר מכל הדברים שהיה מחשב אינו מדבר אלא שוכח, הוי יפה אמר שלמה לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון.
1
ב׳ד"א לאדם מערכי לב, אמר ר' לוי ששה אברים ברא הקב"ה לאדם, ג' ברשותו וג' אינן ברשותו, ואלו הן שאינן ברשותו החוטם והעין והאוזן, כיצד אדם עובר בשוק פתאום והיו מעשנין לפני ע"ז ולא היה מבקש להריח, ואעפ"י שאין מבקש להריח מה יעשה, הוי החוטם שאינו ברשותו, ואף העין אינו ברשותו, כיצד היה עובר בשוק, וראה עבירה ולא היה מבקש מה יעשה, למה שאין העין ברשותו, ואף אוזן אינו ברשותו, כיצד היה מהלך ושמע אדם מחרף ומגדף, ולא היה מבקש לשמוע גדופים, ועוד שהיה חייב בקריעת בגדים, דאמר ר' שמעון אחד השומע ואחד המגדף חייב בקריעת בגדים, משרבו הגדפנין יש לך לפסוק, הוי אין אדם יכול לשמוע בלסימיה, ומה יכול לעשות ואזניו אין ברשותו. ואלו הן ג' שברשותו, הפה והיד והרגל, היד אם מבקש אדם לגנוב גונב, ואם לאו אינו גונב, ואם מבקש להרוג בידו הורג, ואם לאו אינו הורג, הרי היד, הרגל אם מבקש אדם להלוך ברגליו לעבוד ע"ז הולך, ואם לאו אינו הולך, ואם מבקש לעשות מצוה הוא עושה, ואם לאו אינו עושה, והפה אם מבקש אדם לדבר [בין טוב ובין רע] הוא מדבר, ואם לאו אינו מדבר, הוי לאדם מערכי לב.
2