תנחומא בובר, צו ט׳Midrash Tanchuma Buber, Tzav 9
א׳וזאת תורת זבח השלמים וגו'. אתה מוצא ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל (הצאן) [צאן] על אשמתם (עזרא י יט), והחטאת היתה [באה] על השגגה, שנאמר וחטאתם (לה') [לפני ה'] על שגגתם (במדבר טו כה), עולה היתה באה על הרהור הלב, שנאמר והשכם בבוקר והעלה עולות מספר כולם, כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה), אבל התודה שהיתה באה על חנם, היתה באה, אמר הקב"ה זו חביבה עלי מכל קרבנות, אמר דוד זובח תודה יכבדנני (תהלים נ כג), יכבדני לא כתיב כאן, אלא יכבדנני, שתי פעמים העולם הזה והעולם הבא.
1
ב׳אמר ר' יהודה בר גדיא כל מי שעונה אמן בעולם הזה, זוכה ועונה אמן לעולם הבא, מנין ברוך ה' אלהי ישראל (מן העולם) [מהעולם] ועד העולם אמן ואמן (שם מא יד), מהו אמן ואמן, אמן בעולם הזה, ואמן לעולם הבא, לכך נאמר זובח תודה יכבדנני.
2