תנחומא בובר, וזאת הברכה א׳Midrash Tanchuma Buber, V'Zot HaBerachah 1
א׳וזאת הברכה (דברים לג א). זש"ה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה (משלי לא כט), זו ברכתו של משה, שהרי הדורות הראשונים ברכו כל אחד ואחד את דורו, ולא היה בכולם כברכתו של משה. נח בירך את בניו, היה בה מחלוקת, בירך אחד וקילל אחד, יפת אלהים ליפת (בראשית ט כז), ויאמר ארור כנען (שם שם כה). יצחק בירך ליעקב, היה בה קטטה, שאמר לעשו בא אחיך במרמה (שם כז לה), וכתיב וישטם עשו את יעקב (שם שם מא). יעקב בירך את השבטים היתה בהם קטטה, שאמר לראובן פחז כמים (שם מט ד), וכן שמעון ולוי (שם שם ה). ומנין למדו האבות לברך כל אחד ואחד את דורו, [למדו] מן הקב"ה, כשברא את האדם ברכו, שנאמר ויברך אותם אלהים (בראשית א כח), [והיה העולם מתנהג באותה ברכה, עד שבא דור המבול ובטלוה, שנאמר ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי (שם ו ז), כיון שיצא נח מן התיבה, ראה הקב"ה שבטלה מהם אותה ברכה, חזר וברך את נח ואת בניו, שנאמר ויברך אלהים את נח ואת בניו (שם ט א), והיה העולם מתנהג באותה ברכה, עד שבא אברהם לעולם, והוסיף לו הקב"ה ברכה אחת, שנאמר ואעשך לגוי גדול וגו' (שם יב ב), כיון שבא אברהם, אמר הקב"ה אינו דרך כבוד לפני שאהיה אני זקוק לברך את בריותי, אלא הריני מוסר את הברכות לאברהם ולזרעו, וכל מי שקובעין בו ברכה, אני חותם על ידיהם, שנאמר והיה ברכה (שם שם), ואברכה מברכיך וגו' (שם שם ג), מהו ואברכה מברכיך, אמר הקב"ה הריני מוסר את הברכות לכל מי שאתה מברך ואני חותם על ידיך, וכי מאחר (שנאמרו) [שנמסרו] הברכות לאברהם, למה לא בירך את יצחק, לפי שראה אברהם שעשו יוצא ממנו, אמר אם אני מברך את יצחק הרי עשו מתברך, ונמצא יעקב חסר, משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה לו כרם, נתנו לאריס, והיה באותו הכרם אילן של חיים, והיה מודלה על גב אילן של סם מות, ואינו יודע מה לעשות, אמר אם אעדור אותו כרם, הרי אילן של סם המות מתגדל, ואם אינו עודר אותו כרם, הרי אילן של חיים מת, אלא מה אעשה, אגלגל בכרם הזה, עד שיבא בעל הכרם ויעשה בכרמו מה שירצה, ואף כך אמר אברהם, אם אברך את יצחק, נמצא עשו מתברך, ויעקב מפסיד, אלא הריני מניחו עד שיבא הקב"ה ויעשה את שלו], בא יעקב וקיבל חמש ברכות, שתים מאביו, ואחת של אברהם, ואחת מן המלאך, ואחת של הקב"ה, שים מאביו, שנאמר ויחרד יצחק (שם כז לג), למה ויחרד, אמר ר' אלעזר בן פדת שראה גיהנם פתוח לעשו, ביקש לומר ארור, חזר והוסיף ברכה, ואמר גם ברוך יהיה (שם שם), הרי אחת, שניה ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו (שם כח א), [וברכת של אברהם, ויתן לך את ברכת אברהם וגו' (שם שם ד), וברכת מן המלאך, ויברך אותו שם (שם לב ל), וברכה של הקב"ה, וירא אלהים אל יעקב עוד וגוק ויברך אותו (שם לה ט)], כשבא יעקב לברך את השבטים, ברכן חמש ברכות שהיו בידו, והוסיף להם ברכה אחת, שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו' ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם (שם מט כח). בא משה לברך את ישראל הוסיף להם ברכה שביעית, שנאמר וזאת הברכה, תוספת על הברכות שבלעם בירך את ישראל שהיה ראוי לברך שבע ברכות, כנגד שבע מזבחות, ולא ברכן אלא שלש, שנאמר והנה ברכת ברך זה שלש [פעמים (במדבר כד י), אמר לו הקב"ה רשע אתה עינך צרה לברכן, אף אני איני מספיק על ידך שתשלים ברכתך על ישראל, יבא משה שעינו יפה, ויברך את ישראל, ועליו אמר שלמה טוב עין הוא יבורך (משלי כב ט), אל תקרי יבורך, אלא יברך, זה משה רבינו שעיניו יפה בברכתו את ישראל, וברכן ארבע ברכות,
1
ב׳הראשונה וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם משה (שמות לט מג),
השניה ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וגו' (ויקרא ט כג),
השלישית ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם (דברים א יא),
הרביעית וזאת הברכה,
השניה ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וגו' (ויקרא ט כג),
השלישית ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם (דברים א יא),
הרביעית וזאת הברכה,
2
ג׳לכך נאמר רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה.
3