תנחומא בובר, ואתחנן ב׳Midrash Tanchuma Buber, Vaetchanan 2
א׳ד"א הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע, אמר משה [לפני הקב"ה רבון העולמים] הכל שווין לפניך תם ורשע (אתה) [הוא] מכלה (איוב ט כב), מרגלים הכעיסו לפניך בדיבת הארץ, ואני ששימשתי את בניך במדבר ארבעים שנה, מקרה אחד לי ולהם, משל למה הדבר דומה, למלך שביקש לישא אשה, שלח שלוחין לראותה, אם נאה היא ולא לאו, הלכו וראו אותה, באו ואמרו לו ראינו אותה, ואין עזובה וכעורה ממנה, שמע שושבינה ואמר מרי אין נאה הימנה בעולם, בא לישא אותה, אמר אבי הנערה לשלוחי המלך, נשבע אני שאין אחד מכם נכנס, כיון שבזיתם אותה לפני המלך, בא השושבין ליכנס, ואמר ליה אף אתה לא תכנס, אמר ליה השושבין אני לא ראיתיה, ואמרתי למלך שאין נאה הימנה, ואותם אמרו אין כעורה הימנה, ועכשיו אראה אם כדבריי אם כדבריהם, כך אר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם המרגלים דברו לשון הרע, ארץ אוכלת יושביה (במדבר יג לב), אבל אני לא ראיתי אותה ושיבחתי אותה לפני בניך, ואמרתי כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' (דברים ח ז), ועכשיו אראה אותה אם כדבריי אם כדבריהם, שנאמר אעברה נא ואראה את הארץ הטובה (שם ג כה), אמר ליה כי לא תעבור (שם שם כז), אמר ליה אם כן הכל שוין לפניך, תם ורשע הוא מכלה.
1