תנחומא בובר, ויקהל א׳Midrash Tanchuma Buber, Vayakhel 1
א׳ויקהל משה וגו' (שמות לה א). ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם וגו' (שם שם ל). זש"ה טוב שם משמן טוב (קהלת ז א), שהשמן הטוב כמה ריחו הולך מיל אחד או שני מיין, אבל השם הטוב הולך מסוף העום ועד סופו, הוי טוב שם משמן טוב.
1
ב׳ויום המות מיום הולדו (קהלת שם), יום מיתתו של אדם, מיום שנולד בו, למה ביום שנולד בו אין אדם יודע אם מעשיו יפים אם לאו אבל כשהוא מת הוא מודיע מעשיו לבריות.
2
ג׳ויום המות מיום הולדו. אמר ר' לוי למה הדבר דומה לשתי ספינות שהיו בים מלאות סחורה, אחת באה ואחת הולכת, אחת שהיתה באה היו מקלסין אותה, עמדו להם מיהים, אמרו למה אתם מקלסים לזו, ואין אתם מקלסים לזו, אמרו להם לזו שבאת אנו מקלסין, כי אנו יודעים שהלכה בשלום ובאה בשלום, אבל זו אין אנו יודעים מה היא עתידה לעשות, כך כשאדם נולד, אין בני אדם מכירין מעשיו, כשנפטר מן העולם הן יודעים מה היו מעשיו, הוי ויום המות מיום הולדו.
3
ד׳ ד"א טוב שם משמן טוב שמותן של חנניה מישאל ועזריה, משמן הטוב שנמשחו נדב ואביהוא, למה בני ארן נכנסו להקריב ונשרפו, חנניה מישאל ועזריה הושלכו לתוך כבשן האש וניצולו, הוי טוב שם.
4
ה׳ד"א טוב שם. טוב היה שמו של בצלאל, משמן הטוב, למה שפרסמו הכתוב, שנאמר ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל.
5