תנחומא בובר, ויקהל י׳Midrash Tanchuma Buber, Vayakhel 10
א׳(אמרו רבותינו) מה כתיב למעלה מן הענין, ויעש את הפרוכת וגו' (שמות לו לה), [אמרו רבותינו] פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים היתה נארגת, ועל כל נימה ונימ כ"ד חוטין, ארכה מ' אמה, ורחבה כ' אמה, ולא היה בה קשר, [ושתים עוישן כל שנה ושנה, וש' כהנים מטבילין אותה], וכיצד היו מטבילין אותה, כל הכהנים היו עולים ומטבילים אותה, ועולים ושוטחים אותה בחיל, ומשעשה משה את הפרוכת שהיתה נתונה בפני הארון, אחר כך אמר להצלאל שיעשה את הארון.
1
ב׳ את מוצא כל מה שהיה במשכן על הדר היה עשוי, תחילה עשה את הקרשים וחיברם, ואחר כך עשה יריעות שיהא פורש עליהם, שנאמר ועשית יריעות עזים (שמות כו ז), ואחר כך עשה פרוכת שהיתה נתונה בפני הארון, ואחר כך עשה הארון, ואחר כך עשה כפורת זהב על הארון, אמר ר' אלעזר בר' יוסי אני ראיתיו ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים, שאלתי אותם מה דם הזה שעל הכפורת, אמרו מדם יום הכפורים שהיה כהן גדול נכנס ומזה, למה נקרא שמה כפורת, שהיה מכפר עונותיהם של ישראל, ואחר כך עשה את השלחן שהיה לחם הפנים עליו, ואחר כך עשה את המנורה שהיה מאירה למעלה מן השלחן, הוי כטכסיס של מלכים עשה אותה, לפיכך ויעש בצלאל.
2