תנחומא בובר, ויחי י״בMidrash Tanchuma Buber, Vayechi 12
א׳פחז כמים אל תותר. מהו כמים, ר' ירמיה ור' נתן, חד אמר לפגם, וחד אמר לשבח, לפגם מהו כמים לא הנחת לך כלום, אלא כמים, כיצד אדם מפנה חבית של דבש והוא משייר בה קימעא, כשמערה בה מים אינו משייר כלום, כך לא שיירתה לך כלום זכות, אלא פחז כמים. וחד אמר לשבח, מהו כמים, אדם שהוא מערה דבש או שמן משייר קימעא, אתה לא שיירתה לך עון אלא כמים, מה המים מטהרין אף אתה כן נטהרתה.
1
ב׳ד"א פחז כמים, לשון נוטריקון הוא, ר' אליעזר אומר מהו פחז, פ'חית ח'טית ז'נית, הפרחתה חילך.
2
ג׳[ד"א פחז כמים]. שנו רבותינו שלשה משקין אסורין משום גילוי, המים והיין והחלב, נמצא היין מגולה הרי הוא מיצר בו שהוא שופכו, אכל המים אם נמצאו מגולין אינו מיצר מהן אם שופכן, כך עשית כל הכתרים שהיו לי השלכת אותם כמים, פחז כמים, נכנסו שמעון ולוי וקנתרן, אמר שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם, מהו מכרותיהם כלי חמס.
3
ד׳בסודם אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי, כששני השבטים האלו נקהלים לא יזכר שמי שם, כשיעמוד זמרי ויחטא אל תחד כבודי [שנאמר זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני (במדבר כה יד), וכן ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו' ויקהלו על משה ועל אהרן (שם טז א ב), בקהלם אל תחד כבודי].
4
ה׳כי באפם הרגו איש. כשהרגו את שכם בן חמור אמר להם עכרתם אותי, מיד ארור אפם כי עז, אין השבטים הללו יכולין לישב כאחת, אלא אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, נכנס יהודה וקילסו. יהודה אתה יודוך אחיך, אתה בשמך הודת אמך כשילדה אותך אמה הפעם אודה את ה' (בראשית כט לה), ומה ראתה להודות ביהוה, אלא ילדה לראובן, וראה דתן ואבירם ולא הודת בו, ילדה לשמעון וראתה זמרי ולא הודת בו, ילדה ללוי וראתה קרח ולא הודת בו, כיון שילדה ליהודה מיד הודת בו, שהוא הודה במעשה תמר, שנאמר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני (שם לח כו), א"ל אביו אמך הודית בך ואת הודית, לפיכך אחיך יודו לו. יצחק כשבירך ליעקב אמר לו וישתחוו לך בני אמך (שם כז כט), שלא היה לו אלא אשה אחת, אבל יעקב שהיו לו ארבע נשים אמר בני אביך, למה יודוך אחיך שכל ישראל יקראו על שמך יהודים, ולא עוד אלא שהמשיח יוצא ממך שהוא מושיע את ישראל, שנאמר ויצא חוטר מגזע ישי וגו' (ישעיה יא א).
5