תנחומא בובר, וירא י׳Midrash Tanchuma Buber, Vayera 10
א׳כתיב לא אחריש בדיו ודבר גבורות והין ערכו (איוב מא ד), אמר הקב"ה שלא יאמרו בני אדם אף אנו מדברם עם הקב"ה כשם שדבר אברהם והוא שותק לנו, אמר הקב"ה לאו לא אחריש בדיו, אלא לאברהם בלבד אני שותק, למה שהוא שתק לי, אף אני שותק לו, אימתי שתק אברהם, כשאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), ואחר כך אמרתי לו קח נא את בנך (שם כב ב), ושתק לי, שנאמר ואני כחרש לא אשמע (תהלים לח יד), אף אני אחריש לו, ואע"פ שאמר דברים קשים, שנאמר ודבר גבורות (איוב מא ד), אלא והין ערכו ערב לי, ומה גבורות דבר, ראה מה כתיב ויגש אברם ויאמר האף תספה (בראשית יח כג), אמר אברהם לפני הקב"ה רבונו של עולם חלילה לך וגו', שלא יאמרו באי עולם כך אומנתו שהוא מאבד את הדורות במדת אכזריות, איבד דור אנוש, ודור המבול, ודור הפלגה, אינו מניח אומנותו, [לכך אמר אברהם] חלילה לך. א"ל הקב"ה כך אמרת בא וראה ואעביר לפניך כל הדורות שאיבדתי, ואראך שלא גביתי לפורענותם מהם, ואם תעלה על דעתך שלא עשיתי כהוגן, למדני ואני עושה, שנאמר בלעדי אחזה אתה הורני אם עול פעלתי לא אוסיף (איוב לד לב) ואיני אוסיף עוד, אמרו לפניו רבונו של עולם הס לך אין אתה מעביר דין על כל בריה, שנאמר לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (שם שם י), אלא כי פועל אדם ישלם לו וגו' (שם שם יא), לכך הוא אומר חלילה לך וגו'.
1