תנחומא בובר, וירא ט״זMidrash Tanchuma Buber, Vayera 16
א׳וה' המטיר על סדום וגו' (בראשית יט כד). ילמדנו רבינו בית דין שגזרו תענית על הצבור שירדו גשמים, וירדו בו ביום, מהו שישלימו, כך שנו רבותינו, היו מתענין וירדו גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו, לאחר הנץ החמה ישלימו, דברי ר' מאיר, ור' יהודה אומר קודם חצות לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו, ומנין סמכו הדורות שיהו מתענין בשני ובחמישי, אלא כשעשו ישראל אותה מעשה, עלה משה בחמישי וירד בשני, מנין אמר ר' לוי עלה בחמישי ומחמישי לחמישי ולחמישי הרי ט"ו, ומערב שבת לערב שבת לערב שבת ט"ו הרי ל', ומשב לשבת ח' הרי ל"ח, ואחד בשבת ושני בשבת הרי מ', לכך התקינו חכמים שיהו מתענין בשני ובחמישי בעלייתו של משה ובירידתו, ובסוף מ' ימים נתענו והיו בוכין כנגד משה, ונתמלא עליהן הקב"ה רחמים ועשה להן אותו ים, יום כפרה לעונותיהם, וזה יום הכפורים, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם (ויקרא טז ל), ראה מה יפה התשובה, אמר הקב"ה שובו אלי ואשובה אליכם (מלאכי לג ז), שאם ביד אדם כמה עונות והוא שב לפני הקב"ה הוא מעלה עליו כאילו לא חטא, שנאמר כל (חטאותיו) [פשעיו] אשר עשה וגו' (יחזקאל יח כב), וכיון שהקב"ה מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו עושה תשובה, הוא נפרע ממנו, שנאמר הן כל אלה יפעל אל וגו' (איוב לג כט), כיון שאין מוצא ממנו הנאה מיד נפרע ממנו, תדע לך שכן הוא, כשבקש הקב"ה להפוך את סדום וחברותיה עמד אברהם ובקש לעיהם רחמים, סבור שמא יש לחם תוחלת, שנאמר ויגש אברהם ויאמר וגו' (בראשית יח כג), מהו ויגש, ר' יהושע אומר אין ויגש אלא לשון מלחמה, שנאמר ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה (ש"ב י יג). ר' נחמיה אומר אין ויגש אלא לשון תפלה, שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו' (מ"א יח לו), וחכמים אומרם אין ויגש אלא לשון בקשה, שנאמר ויגש אליו יהודה (בראשית מד יח), אמר אברהם לפני הקב"ה חלילה לך וגו' והיה מבקש עליהם רחמים עד שירד מחמשים לעשרה, כיון שלא מצא להם זכות נסתלקה שכינה ממנו, שנאמר וילך ה' כאשר כלה וגו' (שם יח לג) מיד באתה עליהם הפורענות, (שנאמר) [מנין ממה שקרינו בענין] וה' המטיר על סדום.
1