תנחומא בובר, וירא כ״אMidrash Tanchuma Buber, Vayera 21
א׳כתיב והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש (איוב כג יג), דרש ר' פפייס לפי שהוא יחיד בעולמו ואין מי שימחה בידו, כל מה שהוא מבקש הוא עושה, א"ל ר' עקיבא דייך פפייס אין דורשין כאן, אלא הכל עושה בדין, ומהו באחד אלא כשם שהשואל שואל למן כך למעלן, וכשם שהסנהדרין נושאין ונותין למטן כך למעלן, שנאמר ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים (עומדין) [עמד] עליו מימינו ומשמאלו (מ"א כב יט), וכי שמאל (וימין) למעלה, והלא כבר נאמר ימינך ה' נאדרי בכח (שמות טו ו), אלא אלו מטין לכף זכות, ואלו מטין לכף חובה, הרי הכל במשפט, וכשם שהשואל שואל למטן כך למעלן, מנין שכך אמר דניאל בגזירת עירין פתגמא (ובמאמר) [ומאמר] קדישין שאילתא (דניאל ד יד), ואתה אומר לפי שהוא יחיד בעולמו עושה כל מה שהוא מבקש, מהו והוא באחד, אמר ר' פנחס הכהן בר חמא על שהוא יחידי בעולמו יודע משפטן של בריותיו, [ר' יהודה הלוי ב"ר שלום על שהוא יחידי בעולם יודע דעתן של בריותיו], למי שהוא אומר לך בשליחותי ילך, הוי אומר ונפשו אותה ויעש (איוב כג יג), וכן ירמיה אמר נעטר אנכי (ירמיה א ו), א"ל הקב"ה אל תאמר נער אנכי (שם ז), ואף בסדום נשא ונתן בדינם וראה שהן חייבים כליה, ואחר כך שלח אותם להפכם, לכך נאמר ויבאו שני המלאכים סדומה.
1
ב׳להלן קורא אותן אנשים, וכאן קורא אותן מלאכים, למה הדבר דומה, לאדם שלקח שולטן מן המלך, כל הימים שהיה מהלך בדרך, הוא מהלך פגן (פי' יחידי), (לא עשה אלא) כיון שנכנס לישב במקומו התחילו המוכסין שלו, ובני המדינה מכבדין אותו, כך המלאכים כיון שבאו להפוך את המדינה, עד שלא נכנסו לסדום היו מהלכין כאנשים, משבאו לסדום כתיב ויבאו שני המלאכים. בשש שעות נפטרו מאצל אברהם ובאו לסדום בערב, אלא שהיו מלאכים של רחמים והיו ממתינים שמא ילמד אברהם זכות על ידן כדי שלא תהפוך, לפיכך המתינו עד הערב.
2
ג׳ד"א למה בערב, לפי שהיו מעשיהם של סדומים חשוכים כערב ולילה.
3
ד׳ולוט יושב בשער סדום (בראשית יט א). ישב כתיב, חמשה דיינים היו בסדום, ולוט רע מכולם והושיבוהו ביניהם, שכך כתיב ולוט ישב בשער סדום. חנוך לנער על פי דרכו (משלי כב ו), לפי שגדל בביתו של אברהם וראהו מקבל עוברים ושבים למד ממנו, לפיכך הכניס המלאכים אצלו, מה כתיב שם טרם ישכבו וגו' (בראשית יט ד), התחילו המלאכים תמהים לומר עד אצלינו הגיע את הדבר, אמר לוט למלאכים מה באתם לעשות כאן, אמרו לו כי משחיתים אנחנו (שם יג), גילו לו מסטירין (פי' סתר) שלהם, לפיכך נדחו ממחיצתן קל"ח שנה, ר' תנחומא אמר ק"ל שנה, כמנין סלם בגימטריא.
4