תנחומא בובר, וירא מ״וMidrash Tanchuma Buber, Vayera 46

א׳ולך לך. א"ל הקב"ה נסיון הראשון בלך לך, שנאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך (בראשית יב א), ונסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה.

ב׳ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (שם כב ד), ולמה ביום השלישי ולא ביום הראשון ולא ביום השני, שלא יאמרו אומות העולם הממו והלך ושחט את בנו, שאילו היה בדעתו לא היה שומע לו להקריב בנו, לכך ביום השלישי [וגו'].

ג׳וירא את המקום מרחוק (שם), מהו מרחוק, אמר ר' יצחק רחוק מיל, שנאמר אך רחוק יהיה [ביניכם ובינו כאלפים אמה] (יהושע ג ד). ראה אותו אברהם (ואמר לנעריו רואים אתם כלום, אמרו לו לאו), אמר ליצחק רואה אתה כלום, א"ל רואה אני הר נאה ומשובח וענן קשור עליו, אמר לנעריו רואים אתם כלום, (אמרו לו אנו רואים הר גבוה ויש בו עצים ואילנות), [אמרו לו לאו] אמר להן [שבו לכם פה עם החמור] (שם ה), מה החמור רואה ואינו יודע כך אתם עם הדומה לחמור.

ד׳ ואני והנער נלכה עד כה (שם שם). מהו עד כה, נלך ונראה מה סופו של דבר של אותו כה, איזה כה, שנאמר כ יהיה זרעך (בראשית טו ה).

ה׳ונשובה אליכם (שם כב ה), בשרו פיו שהוא הולך וחוזר, ורוח הקודש אומר לאדם מערכי לב [ומה' מענה לשון] (משלי טז א).

ו׳ויקח אברהם [את עצי העולה וישם על יצחק בנו]. למה היה יצחק דומה למי שהיה יוצא לישרף ועציו על כתפיו.

ז׳ויקח בידו [את האש ואת המאכלת] (בראשית כב ו). למה כתיב מאכלת ולא כתי סכין, שהרבה אכילות אכלו ישראל מתחת (מדיו) [ידו].

ח׳וילכו שניהם יחדו (שם שם). זה לשחוט וזה לישחט.

ט׳ד"א וילכו שניהם. אמר ר' אבין הלוי ברבי עם שהן הולכין בא השטן מימינו של יצחק, ואמר אי עלוב בנה של עלובה, כמה תעניות נתענה אמך עד שתבא, והזקן (נשטתה) [נשתטה] בזקנותו והרי הוא הולך לשחוט אותך, חזר יצחק ואמר לאביו ראה מה זה אומר לי, א"ל הוא בא ליצף אותך, אבל הקב"ה אל יצף לנו, שנאמר אלהים ראה לו השה לעולה (שם ח), ואע"פ כן וילכו שניהם, בן כמה שנים היה יצחק, בן ל"ז שנים.

י׳ויבאו אל המקום (שם ט). עם שהוא בא לשחטו, א"ל יצחק אוסרני בידי ורגלי שהנפש חצופה היא עד שלא נראה המאכלת באה ואזדעזעה ואיפסל מקרבן בבקשה אבי כדי שלא יעשה בי מום.

י״אוישלח אברהם וגו' ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו' (שם י יא). א"ל מי אתה, א"ל מלאך, א"ל הקב"ה אמר לי קח נא ואתה אומר אל תשלח, באותה שעה ויקרא מלאך ה', ולמה קרא לו, לומר לו, ומה אמר לו, אמר לו אברהם אברהם (שם שם), ולמה ב' פעמים, אלא כאדם שהוא בדרך רחוקה הולך עם חבירו והניחו, והוא קורא לו חברי חברי, כך היה המלאך קורא אברהם אברהם, מה אתה עושה, ולמה אמר לו בזריזות, שהיה אברהם ממהר לשחטו, באותה שעה אמר אברה לפני הקב"ה רבונו של עולם אדם מנסה לחבירו שאינו יודע מה בלבו של חבירו, אתה שאתה חוקר לבות וכליות, הייתה צריך לעשות לי כך, לא יה גלוי לפניך שאתה אומר שאקריב את בני ואני מזרז לשחטו בלב שלם, א"ל הקב"ה להודיע לאומות העולם שלא על חנם בחרתי בך, שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא וגו' (שם יב).

י״ב ד"א ויקרא אליו. א"ל אברהם מי אתה, א"ל מלאך אני, א"ל אברהם כשאמר לי הקב"ה להקריבו] הוא בעצמו אמר לי, ועכשיו אני מבקש שיאמר לי הוא בעצמו, מיד פתח הקב"ה את הרקיע ואת הערפל וא"ל בי נשבעתי (בראשית כב טז), א"ל אברהם והרי נשבעת ואף אני נשבעתי שאיני יורד מן המזבח הזה עד שאומר כל מה שאני צריך, א"ל אמור כל מה שאתה צריך, א"ל אברהם לא אמרת לי שאתה מעמיד ממני מלא כל העולם כולו, שנאמר וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך (בראשית טו ה), א"ל הקב"ה הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל והלא אמרת לי שאתה מרבה בני כעפר, שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ (שם כח יד) א"ל הקב"ה הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק, א"ל כשם שהיה לי להשיבך ולא אמרתי לך כלום רבונו של עולם אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר והעלהו שם לעולה, וכבשתי יצרי ולא השבתיך, אף אתה כשיהיו בניו של יצחק חוטאים לפניך ונכנסים לצרה, זכור להם עקדת יצחק אביהם וסלח להם ופדה אותם מצרותם, אמר להם הקב"ה אמרת שלך, אף אני אומר שלי, א"ל הקב"ה עתידין בניך להיות חוטאין לפני, ולדין אותם בראש השנה אלא אם מבקשים הם שאהיה סולח להם, יהיו תוקעים לפני בו ביום בשופר, א"ל אברהם ומהו שופר, א"ל הקב"ה אין אתה יודע, א"ל לאו, א"ל חזור לאחוריך וראה, מי וישא אברהם את עיניו [וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו] (שם כב יג), אין אומר כאן אלא בקרניו, א"ל יהו תוקעין לפני בקרן הזה וני סולח לעונותיהם, באותה שעה נתן שבח והודיה לפני הקב"ה, והוא שדוד מקלס מגיני וקרן ישעי (ש"ב כב ג), וכן הוא אומר תקעו שופר בציון (יואל ב טו), תחילה בראש השנה, ואחר כך קדשו צום (שם שם), זה יום הכפורים, לאחר עשרה ימים שבו הקב"ה סולח לעונותיהם, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' (ויקרא טז ל), אשריכם ישראל היאך הקב"ה חיבב אתכם מה שלא עשה לכל אומה ולשון, שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו וגו' (תהלים קיא ו), וכתיב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל (שם קמז יט), וכתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה (שם שם כ).

י״גחסלת פרשת וירא