תנחומא בובר, וירא ח׳Midrash Tanchuma Buber, Vayera 8
א׳כתיב יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר (עליהם) [עלימו] בלחומו (איוב כ כג). פורענות הבאה על סדומים היתה למלא כריסן, לפי שמלאו כריסן מן העבירות מן החמס ומן הגזל, לפיכך כשבאה עליהן הפורענות מילא כריסן, שנא' ישלח (בם) [בו] חרון אפו (שם שם) אמר ר' מאיר על הפיכת סדום הכתב מדבר, וימטר (עליהם) [עלימו] בלחומו (שם), וה' המטיר על סדום, מהו בלחומו, על המלחמות שהיו נלחמים עם הקב"ה שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (בראשית יג יג), רעים זה לזה, וחטאים בגלוי עריות, לה' בע"ז, מאד בשפיכות דמים. אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום בשם ר' יוחנן [בר נחמן] בשעה שבאו אמרפל וחביריו להלחם עם הסדומים על ידי ששבו את לוט, יצא אברהם עליהן למלחמה והרג את המלכים וברחו, כמה שכתוב ועמק השדים בארת בארת חמר [וינוסו מלך סדום] (בראשית יד י), התחיל אברהם מהרהר באו המלכים להלחם עם הסדומים, והמלכים נפלו ואלו ברחו, שנאמר והנשארים הרה נסו (שם), שמא תאמר היו בהם כשרים, א״ל הקב״ה יברח מנשק ברזל וגו׳, שלף ויצא מגוה וגו', כל חשך טמון לצפוניו וגו' (איוב כ כד כה כו), כל החשך טמון בסדום, שהיא מימינה של ארץ ישראל, שנאמר ואחותך הקטנה ממך [היושב מימינך סדום ובנותיה] (יחזקאל טז מו), מהו ירע שריד באהלו (איוב שם כו), שאפילו שריד אחד שנשתייר (מהם) [משם] רעת הרעה באהלו, ואיזהו זה עידית אשתו של לוט, שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (בראשית יט כו).
1