תנחומא בובר, וישב ז׳Midrash Tanchuma Buber, Vayeshev 7
א׳ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו [וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום], שהיה בא ושואל בשלומם ולא היו משיבים אותו, למה שהיה כך מנהגו שיה שואל בשלומם, יש לך אדם עד שלא נכנס לשררה [הוא שואל בשלום בני אדם, אבל משנכנס לשררה] רוחו גסה עליו ואינו משגיח לשאול לשלום בני העיר, אבל יוסף לא היה כן, אע"פ שנכנס לשררה הו היה מנהגו לשאול בשלום אחיו, שנאמר וישאל להם לשלום (בראשית מג כז), א"ל הקב"ה יוסף אתה היית מתחיל לשאול בשלום אחיך בעולם הה, והם היו שונאים אותך, אבל לעולם הא אני מרצה אתכם ומעביר שנאה מביניכם ומושיב אתכם בשלוה ועושה שלום ביניכם, וכך אמר דוד, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קלג א).
1