תנחומא בובר, ויצא ג׳Midrash Tanchuma Buber, Vayetzei 3
א׳ד"א ויצא יעקב. זש"ה רגלי חסידיו ישמור (ש"א ב ט), זה אברהם כשרדף את המלכים, שנאמר מי העיר ממזרח וגו' (ישעיה מא ב), ורשעים בחשך ידמו (ש"א שם), אלו ששה עשר מלכים שהרג בחשך, שנאמר ויחלק עליהם ללה (בראשית יד טו).
1
ב׳ד"א רגלי חסידיו ישמור. זה יעקב שיצא לילך לחרן, שכך אמר לו הקב"ה והנה אנכי עמך (שם כח טו), ורשעים בחשך ידמו. זה עשו, שנאמר כל חשך טמון לצפוניו וגו' (איוב כ כו), והיה בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש (עובדיה פסוק יח) עשו כשיצא לרדוף אחר יעקב בעשר שעות, והכסה הקב"ה את היום ועשה אותו ערב, שנאמר ויפגע במקום וגו' (בראשית כח יא. והיה עשו עומד בחשך ולא היה יודע להיכן הולך, שנאמר ורשעים בחשך ידמו (ש"א) ב ט), למה כי לא בכח יגבר איש (שם), א"ל הקב"ה שמא אתה סבור להיות גבור, ואף לעתיד לבא כך הוא עשה לישראל, שנאמר אור זרוע לצדיק (תהלים צז יא), ואומר ואור צדיקים כאור נוגה וגו' (משלי ד יח), ואם תמיה אתה, כבר נעשה בעולם הזה, שנאמר לא ראו איש את אחיו (שמות י כג).
2
ג׳ד"א רגלי חסידיו ישמור, כיון שיצא יעקב מבית אביו, לא יצא אלא במקלו בלבד, שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא), אמר הקב"ה ליצחק כך עשה לך אברהם אביך, לא נתן לך את כל אשר לו, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (שם כה ה), וכן ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו (שם כד ב), אמר ר' שמואל בר יצחק מהו המושל, שהמשילו בכל אשר לו, אמר אפילו אתה נותן כל מה שיש לי, קח אשה לבני משם. ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וכל טוב אדוניו בידו (שם שם י), זו היא דיתיקי (שטר מתנה) הוליך בידו, ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (בראשית כה ה), התחיל העבד מחלק לזו נזמים, ולזו קטליות, ולזו טבעות, זש"ה יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא כד), בירכו הקב"ה, שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק נו (בראשית כה יא), אבל יצחק לא עשה כן ליעקב אלא הוציאו ריקם, אמר הקב"ה וחשך מיושר אך למחסור (משלי שם), ומה היתה לו נסתלקה ממנו שכינה, ואין אתה מוצא שנדבר עמו אלא בשעה שמת, בא וראה מה עשה עשו הרשע ליעקב, ראה אותו ריקם ולא ריחם עליו, אלא אמר הריני קודמו לדרך ואינו יכול לעבור בדרך ושם אני הורגו, ומנין שכך הנביא אומר על רדפו בחרב אחיו וגו' (עמוס א יא), ידע יעקב ותלה עיניו להקב"ה, ועשה עמו נסים, ונתן (לו מקלו בידו) [מקלו בירדן] ונקרע הירדן לפניו ועבר, שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא), והמתין עשו בדרך, ולא עבר יעקב בדרך, והרגיש עשו כי יעקב ברח ועבר את הירדן, מה עשה עשו רדף אחריו ומצא אותו במערה מקום דומה למרחץ שבטבריא, אמר יעקב לא פת ולא לחם בידי, אכנס ואחמם במרחץ, בא עשו הרשע והקיף את המרחץ כדי שימות בו, א"ל הקב"ה רשע שבעולם כנגדו אתה מזדווג, מיד א"ל הקב"ה ליעקב מה אתה מתיירא הנה אנכי עמך, א"ל יעקב רבונו של עולם, הואיל ובך אני בוטח, וכך אתה מבטיחני אבטח [ואצא, ויצא יעקב מבאר שבע].
3