תנחומא בובר, ויקרא י׳Midrash Tanchuma Buber, Vayikra 10
א׳נפש כי תחטא. זש"ה גם בלא דעת נפש לא טוב [ואץ ברגלים חוטא] (משלי יט ב), מי שחוטא אפילו בשגגה, אינו סימן יפה הוא לו, כיצד היו לפניו שני חנויות, אחת של עובד כוכבים, ואחת של ישראל, נכנס לאותה של עובד כוכבים, נכנס במזיד נקרא חוטא, שנאמר ואץ ברגלים חוטא.
1
ב׳אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא, היו לפניו שני דרכים, אחת ארוכה, ואחת קצרה, הקצרה מלאה צרורות, והארוכה אין בה צרור, הניח הארוכה והלך בקצרה בשבת, עליו נאמר ואץ ברגלים חוטא. שנו רבותינו מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, לא יצר אדם על עבירה שעשה בשוגג, אלא שנפתח לו פתח שיחטא אפילו בשוגג אפילו במזיד, ולא ישמח אדם על מצוה שבאה לידו, אלא שמצות הרבות עתידות לבא לו, לפיכך אם חטא בשוגג אין זה סימן טוב, חט במזיד על אחת כמה וכמה, עליו נאמר ואץ ברגלים חוטא. וכן הוא אומר שש הנה שנא ה' וגו', עינים רמות לשון שקר וגו', רגלים ממהרות לרוץ לרעה (משלי ז טז יז יח), זה אחאב בן קוליא וצדקיה בן מעשיה שהיו חוטאים בירושלים, ולא דיים אלא משגלו לבבל היו מוסיפין חטא, ומה היו עושין בירושלים, היו נביאי השקר, ולא הניחו אומנותן בבבל, והיו מסרסרין זה לזה, והיה נכנס אחאב אצל גדלי מלכות, והיה אומר לו אני פלוני נביא, הקב"ה שלחני לומר דבר לאשתך, והוא אומר לו הרי היא לפניך תכנס, והיה מתייחד עמה, ואומר לה הקב"ה מבקש להעמיד ממך נביאים, אלא לכי ושמשי עם צדקיה, והולידי ממנו נביאים, והוא בא ומשמש עמה, וכן צדקיה היה מסרסר לאחאב, וזה היה אומנותן כמה שנים, בא וראה כמה היו רשעים, הוציאו להם שם בבבל שהם נביאים גדולים, הייתה אשה אחת מעוברת, ורואה אחד מהם אומרת לו נביא מה בבטני, זכר או נקבה, הוא אומר זכר, והיה הולך לשכינותיה ואומר נקבה תלד פלונית, אם ילדה זכר אומרת פלוני הנביא אמר לי, אם היא נקבה השכינות אומרות כך אמר לנו פלוני הנביא, אלא לא רצה להיצר לך, והיו כך עושים עד שהגיע לשמירת אשתו של נבוכדנצר, נכנס צדקיה ואמר לה כה אמר ה' השמיעי לו לאחאב וכו', מי גרם להם לרשעים אלו להשרף על שרצו ברגליהם אחר העבירות, לכך נאמר ואץ ברגלים חוטא, ואעפ"כ גם בלא דעת נפש לא טוב. לכך אמר הקב"ה למשה אמור לישראל נפש כי תחטא בשגגה.
2