תנחומא בובר, ויקרא ח׳Midrash Tanchuma Buber, Vayikra 8
א׳וידבר ה' אל משה לאמר, נפש כי תחטא וגו' (ויקרא ד א ב). ילמדנו רבינו מהו שיכנס אדם להר הבית במקלו ובאפונדתו, כך שנו רבותינו, לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובאפונדתו ובאבק שברגלו, שלא ינהג בו קלות ראש אפילו בחרבנו, אמר הקב"ה את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' (ויקרא כו ב), ומה ראה להקיש שמירת שבת למקדש, כך שנה ר' חייא הגדול כשם ששמירת שבת לעולם, כך מוראת מקדש לעולם, ושלמה צווח מקום המשפט שמה הרשע (קהלת ג טז), שלמה היה צופה היאך הרשעים מעוותין במקדש, אמר שלמה מקום שהיו סנהדרין יושבין ודנין דיני נפשות [ודיני ממונות] ודיני מכות ודיני טמאות וטהרות משקצין בו, ראה מה כתיב ויבואו כל שרי מלך בבל וישבו בער התוך נרגל שראצר שמגר נבו שרסכים רב סריס וגו' (ירמיה לט ג), על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה יח), א"ל הקב"ה אתה קורא הנכנסות, ואין אתה קורא היוצאות, מקום הצדק שמה הרשע, אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא (איכה ב כ), הרי דמו של זכריה מושלך על האבנים, שנאמר כי דמה בתוכה [היה] על צחיח סלע שמתהו (יחזקאל כד ז).
1