תנחומא בובר, וישלח י״זMidrash Tanchuma Buber, Vayishlach 17
א׳[ותצא דינה]. זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם (משלי א כה), מדבר בחוה, כשבקש הקב"ה לבראותה, אמר הקב"ה אם אני בורא אותה מן הראש של אדם, רוחה גסה עליה, מעיניו סוקרנית, מפיו תהא דברנית, מידיו תהא גנבת, מרגליו תהא פרסנית, אמר הקב"ה כל העצה מזאת נטלתי עד שלא בראתי אותה, ולא יצאתי מהם אמרתי אם בורא אני אותה מראשו רוחה גסה עליה, שנאמר ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון וגו' (ישעיה ג טז), ומעיניו, מסקרות עינים, (שם שם), ומאזנים ושרה שומעת (בראשית יח י), ומפיו, ותדבר מרים (במדבר יב א), ומידיו, ותגנב רחל (בראשית לא יט), ומרגליו היא נכנסת ויוצאה ותצא דינה הוי ותפרעו כל עצתי וגו'.
1