תנחומא בובר, וישלח כ״גMidrash Tanchuma Buber, Vayishlach 23
א׳וירא אלהים אל יעקב עוד וגו', (בראשית לה ט). זש"ה טוב ללכת אל בית אבל וגו' (קהלת ז ב), אמר ר' שמעון בר אבא שתי מדות הן של גומלי חסדים, לגמול חסד עם הכלה ואת המת, אם באו שתיהן ביחד לתוך ידיך אין אתה יודע איזו מהן לאחזו תחלה, בא שלמה ופירש, טוב ללכת אל בית אבל וגו', מצינו בני אדם שהלכו לבית המשתה ולא נתפרשו שמותם, ובני אדם הלכו לבית האבל ונדחו מגיהנם ונתפרשו שמותם ונתנבאו ברוח הקדש, ומי היו אלו שהלכו לבית המשתה, כתיב ויגדל הילד ויגמל, ויעש אברהם משתה גדול (בראשית כא ח), מהו גדול, מלמד שהיו שם שם ועבר ואבימלך, ולא נתפרשו שמותם, אבל אלו שהלכו לבית האבל נתפרשו שמותם (איוב וחביריו), ונדחו מגיהנם, ושרתה עליהם רוח הקדש, שנאמר ויען אליפז תימני (איוב ד א), ואין ויען אלא לשון נבואה, שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול (שמות י טיט), הוי טוב ללכת אל בית אבל וגו'. ומי הראה פנים תחלה [לאבל], הוי אומר הקב"ה אימתי כשמתה דבורה, שנאמר ותמת דבור וגו' (בראשית לה ח), וכתיב וירא אלהים אל יעקב עוד וגו' (שם שם ט).
1