תנחומא בובר, וישלח כ״חMidrash Tanchuma Buber, Vayishlach 28
א׳וירא אלהים אל יעקב עוד, מה כתיב אחריו, אני אל שדי פרה ורבה (שם שם יא), אתה סימן לבניך כשבאתי אצלך באתי טעון ברכות, וכשאבוא אצל בניך אבא טעון ברכות, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך (שמות כ כד), הוי וירא אלהים אל יעקב וגו'. ולא ליעקב לבד, אלא אף לאבינו אברהם, מה כתיב, וירא אליו ה' וגו' (בראשית יח א), כביכול הקב"ה עומד והוא יושב, בקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב, חייך אתה סימן לבניך, מה אתה יושב ואני עומד, (שנאמר אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב א)) אף בניך יושבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, כביכול ואני עומד שנאמר אלהים נצב בעדת אל, אף כאן אמר הקב"ה ליעקב, סימן את לבניך, מה אתה כשבאתי אני אצלך באתי טעון ברכות, אף בניך כשאגלה עליהם אהא טעון ברכות, כיון שנעשה המשכן מה כתיב, ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן (במדבר ז א), וכשנגמרה מלאכתו, אמר הקב"ה התניתי עמהם כשאגלה עליהם אבא טעון ברכות, מה עשה הקב"ה ברכן, ואחר כך נגלה עליהם, מה כתיב בברכת כהנים, יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום (שם ו כד כה כו), ואחר כך ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן.
1