תנחומא בובר, וישלח ג׳Midrash Tanchuma Buber, Vayishlach 3
א׳וישלח יעקב מלאכים. זש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (תהלים צא יא), אימתי בשעה שאדם בארץ ישראל, מלאכים שבארץ ישראל משמרין אותו, וממי אתה למד מיעקב, שבשעה שבקש לצאת לחוצה לארץ מה כתיב ויחלם והנה סולם וגו' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו (בראשית כח יב), לא היה צריך לומר אלא יורדים ועולים, משאדם יורד הוא עולה, והוא אומר עולים ויורדים, א"ל אותן המלאכים שהיו משמרין אותו בארץ ישראל עלו להן וירדו אחרים לשמור אותו בחוצה לארץ, לא עשה אלא כשהוא בא מפדן ארם ירדו אותן המלאכים שהיו משמרין אותו בארץ ישראל, שנאמר ויאמר יעקב כאשר ראם וגו' ויקרא שם המקום ההוא מחנים (שם לב ג), מחנה אין כתיב כאן אלא מחנים, שתי מחנות, אותן הראשונים ואותן האחרונים, מה עשה יעקב, כיון שרצה לשלח אצל עשו, נטל מאלו ומאלו ושלח, ושנאמר וישלח יעקב מלאכים, ואל תתמה שהרי קטן ביתו דיבר עם המלאך, מי הוא זה זה יוסף, שכיון שאמר לו לך נא וראה וגו' (שם לז יד), מה כתיב וימצאהו איש וגו' (שם שם טו), מה אמר לו, ויאמר האיש נסעו מזה וגו' (שם שם יז). מהו דותינה שהיה אותו המלאך משמר דת יה, ואתה אל תתמה על יעקב ששלח מלאכים, ולא ביוסף, אלא אפילו הגר דיברו עמה המלאכים, מה כתיב ויקרא מלאך (ה') [אלהים] אל הגר (שם כאי ז), כמה מלאכים דברו עמה, ר' לוי אמר, ורבותינו אמרו ג', ומה אם השפחה מסיחה עם המלאכים, אל תתמה עם יעקב שהיה משלח את המלאכים, לפיכך כתיב וישלח יעקב מלאכים.
1