מדרש תנאים על ספר דברים א׳:י״זMidrash Tannaim on Deuteronomy 1:17
א׳לא תכירו פנים במשפט זה הממונה להושיב דיינין שלא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין איש פלוני גבור אושיבנו דיין איש פלוני עשיר אושיבנו דיין איש פל' קרובי אושיבנו דיין איש פלוני אנליס מינס אושיבנו דיין נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע לדון ומעלה אני עליך כאלו הכרתה פנים במשפט:
1
ב׳כקטן כגדל תשמעון הא כיצד באו שנים לפניך לדין אחד עני ואחד עשיר שלא תאמר עני הוא זה הואיל ואני ועשיר זה חייבין לפרנסו ואזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות לכך נאמר כקטן כגדל תשמעון:
2
ג׳ד״א כקטן כג' תש':
3
ד׳באו שנים לפניך לדין אחד עני ואחד עשיר שלא תאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל שחייב לו דינר אזכנו ולכשיצא לחוץ אני אומר לו תן לו מה שאתה חייב לו לכך נאמר כקטן כג' תש':
4
ה׳[השמטה: ד׳׳א כקטן כגדול תשמעון עד שלא שמעת את הדין אתה רשאי לבצוע מששמעת את הדין אי אתה רשאי לבצוע]: לא תגורו מפני איש שלא תאמר מתירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ את נטיעותי לכך נאמר לא תגורו מפני איש ומפני מה טעמו של דבר מגיד כי המשפט לאלהים הוא וכן יהושפט אומר לדיינין שהשיב בערי יהודה (דה״י ב' י״ט ו') ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ואומר (תהלי' פ״ב א') אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט ואומר (ישעי' ל' י״ח) כי אלהי משפט ה':
5
ו׳ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע את דבריהם או משתשמע את דבריהם ואין אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן אין אני נזקק לכם שמא יתחייב חזק ונמצא (רך) רודפו אבל משתשמע את דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אין אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שנ' לא תגורו מפני איש:
6
ז׳והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו שלשה נביאים גדולים לא עמדו בישראל כמותן וכיון שנתגאו נתמכו ואלו הן משה ושמואל וישעיה:
7
ח׳משה על ידי שנתגאה ואמר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלו ושמעתיו אמר לו הקב״ה משה אתה דן את הקשיות חייך למחר בנות צלפחד שואלות אותך דבר שאפלו תינוקות של בית רבן יודעין אותו ואין אתה יודע מה להשיב:
8
ט׳שמואל כשאמר לו שאול הגידה נא [לי] איזה בית הרואה (שמואל א' ט' י״ח) היה צריך לומר מה אתם מבקשין אני אומר לכם איכן הוא אלא נתגאה ואמר אנכי הרואה אמר לו הקב״ה אתה הרואה אף אני אראך שאין אתה רואה אימתי הראהו בשעה שאמר לו (שמואל א' ט״ז א') מלא קרנך שמן ולך ואשלחך אל יישי בית הלחמי כיון שבא אל יישי העביר לפניו אליאב וראה אותו בחור התחיל משבחו ואומר אך נגד ה' משיחו אמר לו הקב״ה לא כך אמרת אנכי הראה אל תביט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו העביר לפני כולן והוא אומר לו לא בחר ה' באלה לבסוף ויאמר שמואל אל יישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן וכי קטן היה והלא אלי הוא הקטן שנ' (דה״י א' ב' ט״ו) אצם הששי דוד השביעי ולמה נקרא קטן שהיה מאוס בעיני אביו מפני שכשהיה קטן היה מתנבא ואומר עתיד אני להחריב את מקומות פלשתים ולהרוג מהן אדם גדול ושמו גלית ועתיד אני לבנות בית המקדש מה עשה בו אביו הניחו לרעות את הצאן אמר לו שמואל שלחה וקחנו:
9
י׳וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי התחיל שמואל מזלזל בו מיד קצף עליו הקב״ה ואמר לו קום משחהו כי זה הוא קום בגערה אמר לו קום מלפניו משיחי עומד ואתה יושב וכשמלך מהוא אומר (תהלי' קי״ח כ״ב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה:
10
י״אהבונים זה שמואל וישי היתה לראש פנה היה ראש למלכים:
11
י״בישעיה הראה אותו הקב״ה כבודו התחיל אומר (ישעי' ו' א') ואראה את ה' יושב אמר לו הקב״ה מפני שאתה צדיק הראיתי אותך כבודי ואתה מתגאה חייך למחר אני עובר לפניך ואתה אומר (שם ס״ג א') מי זה בא מאדום:
12
י״גלפיכך אם זכה אדם לחכמה אין ראוי להתגאות על ההדיוט ולא הגבור על החלש ולא העשיר על העני אמר הקב״ה עשיתי זה ללמד זה שנ' (משלי כ״ב ב') עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' צריך החכם להחזיק טובה להדיוט שאלו בראתי את הכל חכמים מה היה יתרון לחכם על הכסיל לע' וכן הגבור והעשיר לכך נאמר (ירמי' ט' כ״ב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל ית' הג' בג' וכו':
13