מדרש תנאים על ספר דברים א׳:ג׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 1:3
א׳ויהי בארבעים שנה מלמד שלא הוכיח משה את ישראל אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב אבינו שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה שנ' (בראשית מ״ט א') ויקרא יעקב אל בניו ראובן וכו' א״ל ראובן בני מפני מה לא הוכחתיך כל הימים שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי ללמדך שאין מוכיחין אלא סמוך למיתה מפני ד' דברים אין מוכיחין אלא סמוך למיתה שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו ושלא יהא בלבו עליו ושלא יהא רואהו ובוש ממנו ושלא יהא המוכיח צריך תוכחת מגיד שהתוכחת מביאה לידי שלום שנ' (בראשית כ״א כ״ה) והוכיח אב' את אבימלך מהו אומר (ע״ש כ״ז) ויכרתו ברית שניהם וכן הוא אומר (שם כ״ו כ״ז) ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי וגו' ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך:
1
ב׳ויעש להם משתה:
2
ג׳וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וכן את מוצא ביהושע שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנ' (יהושע כ״ד ט״ו) ואם רע בעיניכם לעבוד את ה' ויאמר העם אל יהושע לא כי את ה' נעבוד ויאמר יהושע אל כל העם עדים אתם בכם היום וכן את מוצא בדוד שלא הוכיח את שלמה אלא סמוך למיתה שנ' (מלכים א' ב' א') ויקרבו ימי דוד למות ויצו את של' בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ ושמרת משמרת ה' אלהיך וכן את מוצא בשמואל שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנ' (שמואל י א' י״ב ג') הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ויאמר להם עד ה' בכם:
3
ד׳דבר משה לבני ישראל וכי לא דבר משה אל כל ישראל אלא אלה הדברים בלבד מניין לכל הדברים שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללין והפרטין הגופים והדקדוקים ת״ל אשר דבר משה ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש [השמטה: מגיד שהשנה שנים עשר חדש ומה ת״ל ויהי בארבעים שנה לפי שהוא או' (אס' ג יג) בשלושה עש' לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואו' (מ״א ד ז) ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל ואו' (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ זה חדש העבור. ר' בניה או' וכי עד שלא עמד שלמה אין אנו יודעין שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועש' שנה אנכי היום שאין ת״ל היום אלא מעת לעת מגיד שאותו היום שלם מעת לעת ואו' (יהוש' א יא) עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר בעוד שלשת ימים ואו' (שם ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא ומנה שלושים ושלושה מה היו עושין אלא בכו את משה שלשים יום ונכנס ביום אחר שלושת ימים שנ' בעוד שלושת ימים שלושים ושלושה למפרע ואת מוצא שהשנה שנים עשר חדש שמת משה בשבעה באדר, והוא נולד בשבעה באדר אם כן מה ת״ל ויהי בארבעים שנה אלא מלמד שלא הוכיח משה את ישראל אלא לסמוך למיתה].
4