מדרש תנאים על ספר דברים א׳:ח׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 1:8
א׳ראה נתתי לפ' את הא' אמר להם איני אומר לכם לא מאומד ולא משמועה אלא מה שאתם רואים בעיניכם:
1
ב׳באו ורשו את הא' אמר להם כשאתם נכנסין אין אתם צריכין כלי זיין אלא הריני קוביע לכם דיופיטא ומחלק:
2
ג׳אשר נשבע ה' לאבתיכם אם תאמר שבועות [אבות] והלא כבר נאמר (חבקוק ג' ט') שבועות מטות אומר סלה ומה ת״ל אשר נשבע ה' לאב' לאברהם ליצחק וליעק' אלא כדאי הוא אברהם בפני עצמו ויצחק בפני עצמו ויעקב בפני עצמו:
3
ד׳מושלו מלה״ד למלך שנתן לעבדו שדה אחת מתנה ולא נתנה לו אלא כמות שהיא עמד העבד והשביחה אמר מה אעשה לא נתנה לי אלא כמות שהיא [חזר ונטעה כרם אמר] מה בידי שלא נתנה לי אלא כמות שהיא כך הקב״ה כשנתן את הארץ לאברהם אבינו מתנה נתנה לו כמות שהיא שנ' (בראשית י״ג י״ז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך את':
4
ה׳עמד אברהם אבינו [והשביחה] שנ' (שם כ״א ל״ג) ויטע אשל יצחק [והשביחה שנ'] (שם כ״ו י״ב) ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההיא מאה שערים עמד יעקב אבינו והשביחה שנ' (שם ל״ג י״ט) וייקן את חלקת השדה:
5
ו׳לתת להם אלו עולי מצרים:
6
ז׳ולזרעם אלו באי הארץ:
7
ח׳אחריהם מה שכיבש דוד וירבעם בן יואש שנ' (מלכי' ב' י״ד כ״ה) הוא השיב את כל גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה:
8
ט׳כי ראה ה' את עני ישראל מורה מאד:
9
י׳ולא דבר ה' למחות את זרע ישראל:
10
י״אר' אומר לתת להם אלו עולי בבל ולזרעם אלו בניהם, אחריהם אלו ימות המשיח:
11