מדרש תנאים על ספר דברים י״א:י״דMidrash Tannaim on Deuteronomy 11:14
א׳ונתתי מטר ארצכם אמ' הקב״ה אתם עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי ונתתי מטר ארצכם:
1
ב׳ונתתי אני לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח:
2
ג׳מטר ארצ' ולא כמטר כל הארצות וה״א (איוב ה' י') הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות:
3
ד׳בעתו איזה הוא עתו מלילי שבת ללילי שבת כדרך שירדו בימי שלמינו המלכה וכל כך למה רבי אומ' כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר הרי שכר כל המצות אלא אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם (ויק' כ״ו ד') והיה אם שמ' תש' אל מצ' ונתתי מטר אר' בע':
4
ה׳ומנ' שניתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולות בה שנ' (קהל' ה' ט') אוהב כסף לא ישבע כסף כמלך הזה ששולט באוצרות של כסף וזהב ואינו משועבד אלא ליוצא מן השדה שנ' (שם ח') מלך לשדה נעבד הא למדת שניתנה ברכה אחת לישראל שכל הברכות כלולין בה:
5
ו׳יורה ומלקוש יורה שיורד ומורה את הבריות להכניס פירותיהן ולהטיח גגותיהן ולעשות כל צרכיהן:
6
ז׳ד״א יורה שיורד ומרוה את הארץ ומשקה עד תהום וה״א (תה' ס״ה י״א) תלמיה רוה נחת גדודיה:
7
ח׳יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומ' יורה לברכה או יורה משיר פירות שוטף זרעים שוטף גורנות ת״ל מלקוש מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה או מה מלקוש מפיל בתים ועוקר אילנות ומעלה סקין ת״ל יורה מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה וה״א (יואל ב כג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלה' כי נתן לכם את המורה לצדקה:
8
ט׳ואספת דגנך ותירש' ויצ' דגנך מלא ותירשך מלא ויצהרך מלא אתה אומ' דגנך מלא ותירשך ויצהרך מלא או ואספת דג' ותי' ויצ' מפני מיעוט פירות ת״ל (ויק' כ״ו ה') והשיג לכם דיש את בציר מקיש דיש לבציר מה בציר משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו אף דיש משאתה מתחיל בו אי אתה יכול להניחו:
9
י׳ד״א שיהא חורש בשעת בציר ובוצר בשעת חריש וכן איוב אומ' (איוב כ״ט י״ט) וטל ילין בקצירי:
10
י״אד״א ואספת דג' ות' ויצ' למה נאמ' לפי שנאמ' (יהוש' א' ח') לא ימוש ספר התו' הז' מפ' וה' בו יומם ול' שומיע אני דברים ככתבן ת״ל ואספת דג' ותי' ויצ' נהוג בהם מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל:
11
י״בר' שמעון בן יוחאי אומ' אם כן שאדם זורע בשעת זריעה וחורש בשעת חרישה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת שרב וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא כל זמן שישראל עסיקין בתורה מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנ' (יש' סא ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם ובזמן שאין ישראל עסיקין בתורה מלאכתן נעשית ע״י עצמן שנ' ואספת דג' ותי' ויצ' ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנ' (דב' כ״ח מ״ח) ועבד את אויביו:
12
י״גד״א ואספת דג' ותי' ויצ' שתהא ארץ ישראל מלאה דגן תירוש ויצהר וכל הארצות דובאות למלאות אותה כסף וזהב כענין שנ' (בר' מז יד) וילקט יוסף את כל הכסף ואומ' (דב' לג כה) וכימיך דבאיך דיהוא כל הארצות דובאות כסף וזהב לארץ ישראל:
13
י״דד״א ואספת דג' ותי' ויצ'. דגנך כמשמעו:
14
ט״וותיר' זה היין שנ' (ישע' סה ח) כי כאשר ימצא התירוש באשכול:
15
ט״זויצהריך זה השמן שנ' (יואל ב כד) והשיקו היקבים תירוש ויצהר:
16
י״זד״א ואספת דג' ותי' ויצ' דגנך לך ותירשך לך ויצהרך לך לא כענין שנ' (שופ' ו ג) והיה אם זרע יש' ועלה מדין ועמלק ובני קדם עלו עליו אלא כענין שנ' (ישע' סב ח) נשבע ה' בימ' ובז' עזו אם אתן את דגנך עוד מא' לאי' ואומ' (שם ט) כי מאספיו יאכל':
17