מדרש תנאים על ספר דברים י״א:כ״בMidrash Tannaim on Deuteronomy 11:22
א׳כי אם שמ' תש' למה נאמר לפי שנ' והיה אם שמוע תש' אל מצ' שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא ישנה ת״ל כי אם שמ' תש' מגיד שכשם שאדם צריך ליזהר בסלעו שלא תאבד כך יהא זהיר בתלמודו שלא יאבד וה״א (מש' ב ד) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה מה כסף קשין לקנותו כך דברי תורה קשין לקנותן או מה כסף קשה לאבדו כך דברי תורה [קשה] לאבדן ת״ל (איוב כח יז) לא יערכנה זהב וזכוכית קשה לקנותן ככלי זהב ונוחין לאבדן ככלי זכוכית:
1
ב׳ותמורת' כלי פז (שם) היה ר' ישמעאל אומ' הרי הוא אומ' (דב' ד ט) רק הש' לך וש' נפ' מ' מושלו מלה״ד למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו ואמ' לו הוי זהיר בצפור זה לבני אם איבדת אותו לא תהא סבור צפור באיסר איבדת אלא כאלו נפשך אבדת וה״א (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם:
2
ג׳ר' שמעון בן יוחאי מושלו מלה״ד לשני אחים שהיו מסגלין אחר אביהם אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו זה שמצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן ועליו הוא אומ' (מש' יג יא) קובץ על יד ירבה כך תלמיד שהוא שומר שנים שלשה דברים ביום שנים שלשה פרקים בשבת שתים שלוש פרשיות בחדש נמצא מעשיר לאחר זמן ועליו הוא אומ' וקובץ על יד ירבה:
3
ד׳אבל האומר היום אני למד למחר אני למד היום אני שוכח למחר אני שוכח נמצא אין בידו כלום ועליו הוא אומ' (שם י ה) אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש ואומ' (שם כ ד) מחורף עצל לא יחרוש ואומ' (קה' יא ד) שומר רוח לא יזרע ואומ' (מש' י כד ל) על שדה איש עצל עברתי זה שקנה שדה כבר:
4
ה׳ועל כרם אדם חסר לב שקנה כרם כבר הואיל וקנה שדה וקנה כרם וקרוי איש וקרוי אדם למה נקרא עצל ולמה נקרא חסר לב שקנה שדה וכרם ולא עמל בהן מנ' שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה שנ' והנה עלה כולו קמשונים מנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא ת״ל כסו פניו חרולים ועליו הוא אומ' וגדר אבניו נהרסה מתוך שראה שלא עמדה בידו יושב הוא ומטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדירן של חכמים ומהוא עונשו כבר בא שלמה ופירש עליו בקבלה (קה' י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש הא כל הפורץ גדירן של חכמים סוף שפורענות בא עליו:
5
ו׳ר' שמעון בן מנסיא אומ' נפש שבעה תבוס נופת (מש' כז ז) תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד [ד״א] נפש שבעה תבוס נופת מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמו קיבר בפני עצמה כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלן איש פל' אוסר איש פל' מתיר איש פל' מטמא איש פל' מטהר:
6
ז׳ר' יהודה אומ' תלמיד שכוחו יפה דומה לספוג שסופג את הכל שני לו דומה למוך שאינו סופג אלא צורכו זה שאומר דיי מה ששנה לי רבי:
7
ח׳ר' שמעון בן יוחאי אומר הרי הוא אומ' (מש' ה טו) שתה מים מבוריך יפוצו מעינותיך חוצה (שם טז) שתה ממי שעמך בעיר ואחר כך היפרש בכל מקום וה״א (שם לא יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לח':
8
ט׳ר' שמעון בן מנסיא אומ' הרי הוא אומ' שתה מים מב' שתה מימיו של הקב״ה שבראך ואל תשתה מים עכורים ותימשך עם המינים:
9
י׳ר' עקיבה אומ' שתה מים מב' באר מתחלתו אין יכול להוציא טפת מים מאליו ולא היה אלא מים שבתוכו כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה מה שלמד:
10
י״אונזלים מתוך באריך דומה לבאר מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה כך באים תלמידים ולמידים ממנו וה״א יפוצו מעינותיך חוצה:
11
י״בנמשלו דברי תורה במים מה מים חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם שנ' (שם ד' כב) כי חיים הם למוצאיהם:
12
י״גצרופה אמרתך מאד (תה' קיט קמ) מה מים משיבין נפשו של אדם מים קרים שנ' (מש' כה כה) מים קרים על נפש עיפה כך דברי תורה משיבין נפשו של אדם שנ' (תה' יט ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש:
13
י״דמה מים חנם לעולם כך דברי תורה חנם לעולם הוי כל צמא לכו למים (יש' נה א):
14
ט״ואו מה מים אין להם דמים כך דברי תורה אין להם דמים ת״ל (מש' ג טו) יקרה היא מפנינים:
15
ט״זאו מה מים אין משמחין את הלב כך דברי תורה אין משמחין את הלב ת״ל (שה״ש א ב) כי טובים דודיך מיין מה היין משמח את הלב כך דברי תורה משמחין את הלב פקודי ה' ישרים משמחי לב (תה' יט ט):
16
י״זמה יין אין אתה טועם בו טעם מתחלתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח כך דברי תורה כל זמן שמתישנין בגוף סופו לשביח בישישים חכמה וארך ימים תבונה (איו' יב יב) מה יין אי אפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא בירוד שבכלים בכלי חרש כך דברי תורה אין מתקיימין במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב אלא במי שהוא בעיינו כירוד שבכלים ככלי חרש:
17
י״חאו מה יין פעמים רע לראש ורע לגוף יכול אף דברי תורה כן ת״ל (שה״ש א ג) לריח שמניך טובים מה שמן יפה לראש ויפה לגוף כך דברי תורה יפין לראש ויפין לגוף שנ' (מש' א ט) כי לוית חן הם לראשיך ואומ' (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן נמשלו דברי תורה כשמן ודבש ומתוקים מדבש ונופת צופים (תה' יט יא):
18
י״טד״א כי אם שמר תש' מנין אתה אומ' שאם שמע אדם מדברי תורה ראשון ראשון תאמר כשם שהראשונים מתקיימין בידו כך האחרונים מתקיימין בידו שנ' כי אם שמ' תש' ומנ' אתה אומ' שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ושכחו כשם שהראשונים משתכחין מידו כך אחרונים משתכחין מידו ת״ל (דב' ח יט) והיה אם שכח תש' אין אתה מעלים עינך ממנו עד שילך לו שנ' (מש' כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו וכת' במגלת חריסים יום תעזבני ימים תעזבך:
19
כ׳ד״א כי אם שמ' תש' שמא תאמ' ישנו בני הגדולים ישנו בני הזקנים ישנו בני הנביאים ת״ל כי אם שמ' תש' מגיד שהכל שווין בתורה וה״א (דב' לג ד) תורה צוה לנו משה מו' קה' יע' קהל כהנים ולוים וישראל אין כת' כן אלא קהלת יעקב וה״א (שם כט ט) אתם נצבים כלכם אלו [לא היו במעמד] זה שעמד וקיים תורה בישראל לא היתה משתכחת כמו שאלו [לא עמד] שפן בשעתו ועזרא בשעתו ור' עקיבה בשעתו לא היתה תורתו משתכחת ואומ' (מש' טו כג) ודבר בעתו מה טוב דבר שאמר זה שקול כנגד הכל וה״א (עמ' ח' י״ב) ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו:
20
כ״ארבותינו התירו שהולכין מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנמצא בככר לידע אם תחלה היא לו אם שנייה:
21
כ״בר' שמעון בן יוחאי אומ' אם לימד שהתורה עתידה להשתכח מישראל והלא כבר נאמ' (דב' לא כא) כי לא תשכח מפי זרעו אלא איש פלוני אוסר ואיש פלו' מתיר איש פל' מטמא ואיש פל' מטהר ולא ימצאו דבר ברור:
22
כ״גאת כל המצוה הזאת שמא תאמר הריני למד פרשה (קלה) [קשה] ומניח את הקלה ת״ל (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכ' דבר שאתם אומ' שהוא רק הוא חייכם שלא תאמר למדתי הלכות דיי ת״ל מצוה המצוה כל המצוה למד מדרש הלכות ואגדות וה״א (שם ח ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האד' זה מדרש כי על כל מוצא פי ה' יח' הא' אלו הלכות ואגדות:
23
כ״דוה״א (מש' כז יא) חכם בני ושמח לבי ואומ' (שם כג טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני:
24
כ״הר' שמעון בן מנסיה אומ' אין לי אלא אביו שבארץ שבשמים מנ' ת״ל גם אני לרבות אביו שבשמים:
25
כ״ואשר אנכי מצוה אתכם לעשותה למה נאמר לפי שנ' שמור תשמרון שומע אני כיון ששמר אדם דברי תורה ישב לו ולא יעשה ת״ל לעשותם אדם למד תורה הרי בידו מצוה אחת למד ושמר הרי בידו שתי מצות למד ושמר ועשה אין למעלה ממנו:
26
כ״זלאהבה שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאקרא רבי בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים לעולם הבא ת״ל לאהבה את ה' מכל מקום וסוף הכבוד לבא וכן הוא אומר (מש' ג' יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר:
27
כ״חתתן לראשך לוית חן (שם ד ט) בעולם הזה עטרת תפארת תמגנך בעולם הבא:
28
כ״טאורך ימים בימינה (שם ג טז) לעולם הבא בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה:
29
ל׳ר' אליעזר ביר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעולתן ודבר בם לשמן:
30
ל״אהוא היה אומר בלשצר שנשתמש בכלי קדש וכלי חול היו נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא:
31
ל״בהמשתמש בכלי שנברא בו העולם על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם:
32
ל״גללכת בכל דרכיו ואלו הן דרכי המקום ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת (שמות לד ו) ואומ' (יואל ג ה) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט וכי היאך אפשר לו לאדם לקרות בשם שנקרא בו הקב״ה אלא נקרא המקום רחום שנ' (תה' קג ח) רחום וחנון ה' אף אתה היה חנון ועשה מתנות חנם נקרא הקב״ה צדיק שנ' (שם יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב אף אתה היה צדיק נקרא המקום חסיד שנ' (יר' ג יב) כי חסיד אני נאם ה' אף אתה היה חסיד לכך נאמר והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ואומ' (יש' מג ז) כל הנקרא בשמי ואומ' (מש' טז ד) כל פעל ה' למענהו:
33
ל״דולדבקה בו וכי היאך אפשר לאדם לעלות למרום ולהידבק באש והלא כבר נאמר (דב' ד כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואומ' (דנ' ז ט) כרסייה שביבין דינור וגלגלוהי נור דליק אלא הדבק בחכמים ובתלמיד חכמים ומעלה אני עליך כאלו עלית למרום ונטלת ולא שעלית ונטלת בשלום אלא כאלו עשית מלחמה וכן הוא אומר (תה' סח יט) עלית למרום שבית שבי:
34
ל״הדורשי רשומות אומרים רצונך להכיר מי שאמר והיה העולם למד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו:
35