מדרש תנאים על ספר דברים י״ב:ט״וMidrash Tannaim on Deuteronomy 12:15
א׳רק בכל אות נפשך תזבח במה הכת' מדבר אם בבשר תאוה כבר אמ' אם באכילת קדשים כבר אמור הא אינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שיפדו יכול יפדו על מום עובר ת״ל רק:
1
ב׳תזבח ואכלת בשר (ולא) תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלבך בשר ולא חלב מיכן שאין פודין את הקדשים להאכילת לכלבים יכול יהוא אסורין לאחר זביחה ת״ל כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך יכול אם קדם מום קבוע להקדישן ונפדו יהוא אסורין ת״ל רק:
2
ג׳בכל שעריך מנין שאין נשחטין אלא על מום קבוע אמרת קל וחומר הוא ומה הבכור שאינו נוהג בכל הולדות ויוצא לחולין שלא בפדיון אינו נשחט אלא על מום קבוע קדשים שהן נוהגין בכל הולדות ואינן יוצאין לחולין אלא בפדיון אינו דין שלא יהו נשחטין אלא על מום קבוע לא אם אמרת בבכור שכן קדושתו מרחם אמו ואין קדושה חלה עליו על בעל מום קבוע תאמר בקדשים שאין קדושתן מרחם וקדושה חלה עליהן על בעל מום קבוע תלמוד לומר שעריך שעריך לגזירה שוה מה שעריך האמ' להלן (טו כב) אין נשחט אלא על מום קבוע אף שעריך האמ' כאן אינו נשחט אלא על מום קבוע:
3
ד׳הטמא והטהור יאכלנו טמא יאכל אין לי אלא טמא טהור מנ' ת״ל(יב כב) יחדיו יאכלנו מגיד ששניהם אוכלין מתוך קערה אחת יכול אף תרומה נאכלת מתוך קערה אחת ת״ל יחדיו יאכלנו זה נאכל מתוך קערה אחת ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת יכול יהוא חייבין במתנות ת״ל כצבי אוציאו מכלל מתנות ולא אוציאו מכלל חזה ושוק ת״ל וכאיל אי מה הצבי כולו מותר אף זה כולו מותר ת״ל רק:
4
ה׳ר' שמעון אומ' יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים בזמן שהן תמימים כך נתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים בזמן שהן בעלי מומין ת״ל כצבי וכאיל מגיד הכת' שכשם שלא נתנה תורה מחיצה בין צבי לאיל כך לא נתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים בזמן שהן בעלי מומין:
5