מדרש תנאים על ספר דברים י״ג:ז׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 13:7
א׳כי יסיתך אין הסתה אלא טעות כענין שנ' (מ״א כא כה) אשר הסתה אותו איזבל אשתו:
1
ב׳אחרים אומרים אין הסתה אלא גירוי כענין שנ' (ש״א כו יט) ועתה ישמע נא אדוני המלך את דברי עבדו אם ה' הסיתך בי ירח מנחה:
2
ג׳מכלל שנ' (דב' כד טז) לא יומתו אבות על בנים למדנו שאין מעידין זה על זה יכול כשם שאין מעידין זה על זה כך אין מסיתין זה את זה ת״ל כי יסיתך אחיך בן אמך מסיתין הן זה את זה:
3
ד׳אחיך זה אחיך מאביך:
4
ה׳בן אמך זה בן אמך:
5
ו׳או בנך בנך מכל מקום:
6
ז׳או בתך בתך מכל מקום:
7
ח׳או אשת זו ארוסה:
8
ט׳חיקך זו נשואה:
9
י׳או רעך זה הגר:
10
י״אאשר כנפשך זה אביך:
11
י״בבסתר מלמד שאין אומרין דבריהן אלא בסתר וה״א (מש' ז ט) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה אבל דברי תורה אין נאמרין אלא בפרהסיא וה״א (שם א כ) חכמות בחוץ תרונה:
12
י״גד״א אחיך בן אמך הרי הכתוב פותח לו באחיו שהוא חיב עליו ומנ' שאחיו מאמו חביב עליו יתר מאחיו מאביו לפי שאינו מורישו:
13
י״דבסתר לאמר למה נאמר והלא כבר נאמר כי יסיתך ומה ת״ל בסתר אלא אם היה רשע ערום ובעל שטנה מכמין לו עדים כיצד אמ' לו המסית יש יראה במקום פל' כך אוכלת וכך שותה כך מטיבה וכך מריעה:
14
ט״וכל חייבי מיתות שבתורה אין מכמנין עליהן חוץ מזה אמר לשנים והן עדיו מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו:
15
ט״זאמר לאחד הוא אומ' לו יש לי חברים רוצים בכך אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם מכמנן לאחורי הגדר וכיצד עושין לו מדליקין לו את הנר בבית פנימי ומושיבין לו עדים בבית חיצון כדי שיהוא רואין אותו והוא אינו רואה אותן והלה אומ' לו אמור מה שאמרת לי בייחוד והלה אומ' לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם חוזר בו מוטב ואם אמר כך היא חובתינו וכך יפה לנו העומדין והשומעין מבחוץ מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו וכך עשו לבן סטרא בלוד ותלאוהו בערב פסח:
16
י״זנלכה ונעבדה אלהים אחרים מיכן אמרו המסית שהסית בין בלשון רבים בין בלשון יחיד הרי זה נסקל כיצד האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד, אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח, אקטר אלך ואקטר נלך ונקטר, אנסך אלך ואנסך נלך וננסך, אשתחוה אלך ואשתחוה נלך ונשתחוה:
17
י״חאשר לא ידעת אתה ואבותיך ר' יוסי הגלילי אומר דבר גנאי הוא לישראל שאומות העולם אין מניחין מה שמסרו להן אבותיהן וישראל מניחין מה שמסרו להן אבותיהן והולכין ועובדין ע״ז:
18