מדרש תנאים על ספר דברים ט״ו:י׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 15:10
א׳נתן תתן מנ' אם נתת פעם אחת תן לו אפלו מאה פעמים ת״ל נתן תתן:
1
ב׳ד״א נתן תתן אין לי אלא מתנה מרובה מתנה מעוטה מניין ת״ל נתן תתן מכל מקום:
2
ג׳[השמטה: ד״א נתן תתן בכל שעה ושעה וכן הוא אומר (קה' יא ו) בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך. רבי ישמעאל אומר בעושה צדקה הכתוב מדבר עשית צדקה בבקר עשה צדקה בערב כי אינך יודע איזה יכשר; ר' יהושע או' בעני הכתוב מדבר נתתה צדקה לעני ובא עני אחר תן לו כי אינך יודע איזה יוכשר]. לו בינך לבינו מיכן אמרו לשכת חשיים היתה במקדש שהיו הצדיקים נותנין בה (בוחשאי) [בחשאי] ועניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי:
3
ד׳ולא ירע לב' בת' לו שלא תאמר הריני מבזבז נכסי לאחרים ומחר אני נצרך לבריות ת״ל כי בגלל הד' הזה יב' ה' אלה' עשה את שלך והמקום עושה את שלו:
4
ה׳שאל פלסופוס אחד את רבן גמליאל אמר לו כת' בתורתכם נתן תתן לו ולא ירע לב' בת' לו וכי יש לך אדם שהוא מבזבז נכסיו לאחרים ואין לבו רע עליו שמא יצטרך לבריות אמר לו אם בא אדם ללוות ממך מלוהו את אמר לו לאו אם הביא לך את המשכון מלוהו את אמר לו הין אם הביא לך ערב שאינו כראוי מלוהו את אמר לו לאו אם הביא לך ערב ראש המדינה מלוהו את אמר לו הין אמר לו והלא דברים קל וחומר אם כשערבו בשר ודם מלוהו את קל וחומר כשערבו מי שאמר והיה העולם וה״א (משלי יט יז) מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו:
5
ו׳כי בגלל הדבר הזה יב' ה' אלהיך אמר ליתן ונתן נותנין לו שכר אמירה ושכר מעשה אמר ליתן ולא הספיק בידו ליתן נותנין לו שכר אמירה כשכר מעשה לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו נותנין לו שכר על כך שנ' כי בגלל הדבר:
6
ז׳לא אמר ליתן ולא אמר לאחרים תנו אבל מנחמו בדברים טובים מניין שנותנין לו שכר על כך ת״ל כי בגלל הדבר הזה:
7
ח׳הרי הוא אומר במועל (ויק' ה טו) נפש כי תמעול מעל וחט' בש' מקדשי ה' כמה מעל בקדש בשוה פרוטה וכמה היא פרוטה אחד משמונה באיסר האיטלקי והוא מביא תחתיה איל בשתי סלעים שהן אלף וחמש מאות שלשים ושש פרוטות והלא דברים קל וחומר ומה אם מועל בקדש בשוה פרוטה בלא יודע משלם אלף וחמש מאות שלשים וששה במה שמעל המתכוין למעול על אחת כמה וכמה:
8
ט׳הרי אדם שלא היה בידו לעשות צדקה אלא שאבד סלעו מתוך ידו ומצאה עני ונתפרנס בה מעלין עליו כאלו נתנה בידו אמרת מה זה המועל בשוה פרוטה בלא יודע משלם אלף וחמש מאות שלשים וששה במה שמעל המתכון למעול על אחת כמה וכמה הזוכה בלא יודע מעלין עליו כאלו זכה המתכוין לזכות על אחת כמה וכמה:
9
י׳ד״א כי בגלל הדבר הזה יבר' בגלל שייטיב לך אתה אומר בגלל שייטב לך או בגלל שלא ירע לך אמרת אם כשאת נותן לו ברוע פנים את מקבל שכר קל וחומר כשאת נותן לו בטוב פנים אם כשאת נותן מעט את מקבל שכר קל וחומר כשאת נותן לו הרבה:
10
י״אד״א כי בגלל הדבר הזה יב' ה' אלהיך בגלל שדברת עליו לאחרים וה״א (ישע' לב יז) והיה מעשה הצדקה שלום מושלו מלה״ד לסרסור שהסרסרות שלו מאה מנה אם הסרסור מאה מנה קל וחומר לדמי השדה:
11
י״בבכל מעשך ובכל מש' יד' מה מעשיך שאינן לא במדה ולא במשקל ולא במנין אף משלח ידך שאינו לא במדה ולא במשקל ולא במנין מיכן אמרו המתפלל על המדוד ועל השקול ועל המנוי בשביל שיתברכו הרי זו תפלת שוא אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (ברא' כו יב) ויזרע יצחק בא' ההיא וימ' בשנה ההיא מאה שערים כו':
12