מדרש תנאים על ספר דברים ט״ו:ח׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 15:8
א׳כי פתח תפתח את ידך לו מנ' אם פתחת פעם אחת פתח אפלו מאה פעמים ת״ל כי פתח תפתח כו':
1
ב׳והעבט תעביטנו נותנין לו וחוזרין וממשכנין אותו דברי ר' יהודה:
2
ג׳וחכמים אומ' אומרין לו הבא משכון וטול כדי להגיס את דעתו:
3
ד׳ד״א כי פתח תפתח אין לי אלא עניי עירך עניי עיר אחרת מניין ת״ל פתח תפתח מכל מקום:
4
ה׳והעבט תעביטנו אין לי אלא שאין לו ואין רוצה להתפרנס יש לו ואין רוצה להתפרנס מנ' ת״ל והעבט תעביטנו מכל מקום:
5
ו׳ד״א כי פתח תפתח היה ר' יונתן בן יוסף אומר הנותן מתוך הדוחק סופו ליתן מתוך העושר והחושך מתוך העושר סופו לחשוך מתוך הדוחק שתי ידים הן אחת עליונה ואחת תחתונה העליונה פתוחה ליתן והתחתונה פתוחה ליטול והנותן צריך ליתן הודאה לפני המקום שנותן ואינו נוטל שנ' כי פתח תפתח פתח עד שלא תפתח פתח ידך ליתן עד שלא תפתח ידך ליטול כדרך שאתה פתח כך פותחין לך יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (כח יב) נמצא כל העושה צדקה מרויח לעניים ומרויח לכל העולם כולו:
6
ז׳אמר רבי כל מי שהוא עושה צדקה מעוני הקב״ה מכפיל לו פרנסתו ואינו מחסרו דכת' (משלי כח כז) נותן לרש אין מחסור אבל מי שיש לו ממון ומעלים עיניו הקב״ה נותן מארה באותו הממון דכת' ומעלים עיניו רב מארות:
7
ח׳וכל מי שהוא נותן צדקה לפועלי תורה הקב״ה שומרו לאלף דור דכת' (ז ט) וידעת כי ה' אלה' הוא האלהים האל הנאמן שמ' הברית והחסד לא' ולשומרי מצותיו לאלף דור:
8
ט׳ועל נותני צדקה הוא אומר (משלי כט יג) רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' [השמטה: הא כיצד עני פשט את ידו לבעל הבית והוא נותן לו מאיר עיני שניהם ה']: ואם אינו נותן לו עליהם הכ' אומר (שם כב ב) עשיר ורש נפגשו עשה כולם ה' מי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני ומי שעשה לזה עני יכול לעשותו עשיר:
9
י׳כיוצא בו תלמיד ששימש את הרב והרב רוצה להשנותו מאיר עיני שניהם ה' אבל תלמיד ששימש את הרב ואין הרב רוצה להשנותו עושה כולם ה' מי שעשה לזה חכם סופו לעשותו טפש ומי שעשה לזה טפש סופו לעשותו חכם:
10
י״אד״א כי פתח תפתח ר' ישמעאל אומר אם היה בן טובים ובוש פתח לו בדברים ואמור לו בני שמא צריך את ללוות מיכן אמרו צדקה ניתנת כמלוה:
11
י״בד״א שאם אין בידך ליתן לו פתח לו בדברים ואמור לו בני תצא נפשי עליך שאין בידי ליתן לך וה״א (ישע' נח י) ותפק לרעב נפשך:
12
י״גד״א שאם אין בידך ליתן לו תן לו את המשכון וילך ויתפרנס בו כדי שיהא מתפרנס משלו:
13
י״דוהעבט תעביטנו ר' ישמעאל אומר למה נאמר לפי שהוא אומר (שמות כב כד) אם כסף תלוה את עמי חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת״ל והעבט תעביטנו חובה ולא רשות:
14
ט״ודי מחסורו אתה מצווה עליו להחיותו ואין אתה מצווה עליו לעשרו:
15
ט״זאשר יחסר לו הכל לפי כבודו אפלו סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו:
16
י״זאמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שלא היה יכול לאכול עד שיהא מתעמל והעבד משמשו פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין:
17
י״חמעשה באנשי גליל העליון שהיו לוקחין לעני בן טובים אחד ליטרא בשר בכל יום:
18
י״טדי מחסרו הרי שפגע בעני חייב להשלים לו חסרונו שנ' די מחסרו לא היתה יד הנותן משגת נותן לו כפי השגת ידו וכמה עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה בנכסיו בינוני פחות מיכן עין רעה:
19
כ׳אשר יחסר לו זו אשה:
20
כ״אד״א די מחסורו יכול אפלו שעה ת״ל אשר יח' לו פרנסת יום יום מיכן אמ' אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות:
21