מדרש תנאים על ספר דברים י״ז:ג׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 17:3
א׳וילך ויעבד בא הכת' ללמד על המקבל עליו לעבוד ע״ז שהוא כעובד ע״ז שינה הכת' מצות זו בכל המצות שבתורה שכל מצות שבתורה אינו חייב עד שיאמר ויעשה כאן עשה את האומר בפיו כעושה מעשה:
1
ב׳וילך ויעבד אלהים אחרים וישתח' להם לחייב על העשייה בפני עצמה ועל ההשתחויה בפני עצמה אתה אומר לחייב על העשייה בפני עצמה ועל ההשתחויה בפני עצמה או לא יהא חייב עד שיעבוד וישתחוה ת״ל(שמות כ ה) לא תשתחוה להם ולא תעבדם לחייב על העשייה בפני עצמה ועל ההשתחויה בפני עצמה:
2
ג׳ויעבד שומע אני כל עבודה במשמע ת״ל (שם כב יט) זבח לאלהים יחרם זביחה היתה בכלל ויצאת ללמד מה זביחה מיוחדת שכיוצא בה עובדין לשמים חייבין עליה בין שתהא (עובדתו) [עבודתו] בין שאינה עבודתו וכל שאין כיוצא בה עובדין לשמים לשם עבודתו חייב שלא לשם עבודתו פטור:
3
ד׳אלהים אחרים שומע אני עד שיעבוד כל ע״ז במשמע ת״ל ולשמש או ליריח אלו היו בכלל ויצאו מן הכלל ללמד מה אלו אחד אחד בפני עצמו אף כשנאמר אלהים אחרים חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו או אינו אלא כלל ופרט וכי נאמר לשמש לירח לצבא השמים לא נאמר אלא ולשמש או לירח או לכל צבא השמים בא ללמדך שאינן כלל ופרט אלא רבויין:
4
ה׳אני אקרא לכל צבא השמים ומה ת״ל ולשמש או לירח אלא הוא הדין והוא התשובה:
5
ו׳אשר לא צויתי לאומ' לעבדן זה אחד מן הדברים שכתבו לתלמי המלך:
6
ז׳אשר לא צויתי ולהלן הוא אומר (יר' יט ה) אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי:
7
ח׳אשר לא צויתי בתורה:
8
ט׳ולא דברתי בעשרת הדברות:
9
י׳ולא עלתה על לבי שיקריב אדם את בנו על גבי המזבח:
10
י״אד״א אשר לא צויתי ליפתח:
11
י״בולא דברתי למישע:
12
י״גולא עלתה על לבי שיקריב אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח אלא נסיון הוא:
13