מדרש תנאים על ספר דברים כ״א:כ״גMidrash Tannaim on Deuteronomy 21:23
א׳לא תלין נב' על העץ שלא ישהה אתה אומ' שלא ישהה או לא תלין נב' על העץ כמשמעו ת״ל כי קבור תק' ביום הה' הא מה ת״ל לא תלין נב' על העץ שלא ישהה מיכן אמ' משהין אתו סמוך לשקיעת החמה וגומרין את דינו וממיתין אתו ואחר כך תולין אתו אחד קושר ואחד מתיר כדי לקיים בו מצות תלייה:
1
ב׳לא תלין נב' ואם לן עוברין עליו בלא תעשה ולא זה בלבד אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין יכול יהא עובר עליו ת״ל על העץ מה עץ מיוחד שהוא ניוול לו אף כל שהוא ניוול לו עובר עליו:
2
ג׳ר' [שמעון בן] יהודה אומר משום ר' שמעון בן יוחאי מנ' למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה ת״ל כי קבור שאין ת״ל תקברנו אם כן מה ת״ל תקברנו מיכן רמז למלין את מתו שהוא עובר עליו בלא תעשה:
3
ד׳כי קבור תקברנו מצות עשה:
4
ה׳כי קבור תק' אף כהן ונזיר במשמע או שאר כל אדם חוץ מכהן ונזיר ת״ל כי קללת אלהים תלוי אמרת כל המוזהר על השם מוזהר על קבירת מצוה:
5
ו׳כי קללת אלה' תל' כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל:
6
ז׳אמר ר' מאיר מושלו משל לה״ד לשני אחים תאומים דומין זה לזה שהיו בעיר אחת אחד מנוהו מלך ואחד יצא ללסטיא צוה המלך ותלאוהו כל הרואה אותו אומ' המלך תלוי צוה המלך והורידוהו:
7
ח׳אמר ר' מאיר בזמן שאדם מצטער מה הלשון אומ' קלוני מראשי קלוני מזרועי לכך כי קללת אלה' תלוי:
8
ט׳אם כן אמ' המקום מצטער אני על דם של רשעים קל וחומ' על דמם של צדיקים שנשפך:
9
י׳ולא תטמא את אדמ' והלא דברים קל וחומ' אם כששהו לקבור את הרשע הרי הן מטמאין את הארץ ומסלקין את השכינה קל וחומר לע״ז ועריות ושפיכות דמים:
10
י״אד״א ולא תטמא את אדמ' להזהיר בית דין על כך:
11