מדרש תנאים על ספר דברים כ״ב:י״בMidrash Tannaim on Deuteronomy 22:12

א׳לא תל' שעט' גדלים תע' לך שניהם בדבור אחד:

ב׳זכור (שמות כ ח) ושמור (ה יב) שניהם נאמ' בדבור אחד:

ג׳מחלליה מות יומת (שמות לא יד) וביום השבת שני כבשים (במד' כח ט) שניהם נאמ' בדבור אחד:

ד׳וכל בת ירשת נחלה ממ' בני ישר' ולא תסב נח' לב' ישר' ממט' למטה אחר (ע' במד' לו ז - ט) שניהם נאמ' בדבור אחד:

ה׳ערות אשת אחיך לא תגלה (ויק' יח טז) יבמה יבא עליה (כה ה) שניהם נאמ' בדבור אחד:

ו׳מה שאין אפשר לבשר ודם לומר שני דברים כאחד כמו שנ' (ע' תה' סב יב) אחת דבר אלהים בקדשו שתים זו שמעתי ואומ' (יר' כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה':

ז׳לא תלבש שעטנז גדלים תע' לך מיכן אמ' סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין אמ' בית הלל לבית שמאי תדחה מצוה בלא תעשה למצות עשה אמ' להם בית שמאי מצינו בכל המצות שבתורה שקדמה מצות עשה למצות בלא תעשה אבל כאן תקדום מצות לא תעשה למצות עשה:

ח׳גדלים תע' לך למה נאמר לפי שהוא אומר (במד' טו לח) ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו ת״ל גד' תע' לך כמה גדילה נעשית אין פחות משלשה חוטין כדברי בית הלל בית שמאי אומ' ארבעה כמה תהא משלשת בית שמאי אומ' ארבע ובית הלל אומ' שלשה ושליש שבית הלל אומ' אחת מארבע לטפח של כל אדם והלכה כבית שמאי בד״א בתחלתה אבל בשייריה ובגרדומיה כל שהוא:

ט׳גדלים תע' לך זה לבן מנ' לרבות את התכלת ת״ל (שם) ונתנו על ציצית הכ' פת' תכ':

י׳תע' לך ולא מן העשוי שלא יוציא נימין מן הטלית ויעשה:

י״אתעשה לך לשם חובה מלמד שצריכה טויה לשמה:

י״בעל ארבע כנ' כסו' לפי שהוא אומר (שם) על כנפי בגדיהם יכול בעלי שלש ובעלי חמש ובעלי שש ובעלי שבע ובעלי שמונה במשמע ת״ל על ארבע יצאו אלו משמע מוציא את אלו ומביא כרים וכסתות ת״ל אשר תכסה בה יצאו כרים וכסתות:

י״גאשר תכסה בה לרבות כסות סומה:

י״דאשר תכסה בה פרט למקופלת ומונחת בקפסה:

ט״ועל ארבע כנ' כסו' בעלת ארבע ולא בעלת שלש או יכול בעלת ארבע ולא בעלת חמש ת״ל אשר תכ' בה אפלו בעלת חמש או יתר ולמה אני מחייב בעלת חמש ופוטר בעלת שלש לפי שיש בכלל חמש ארבע:

ט״זיכול יטיל (שלש) [חמש] ציציות לבעלת חמש ושש ציציות לבעלת שש ת״ל על ארבע הא כיצד מטיל ארבע הציציות לארבע הכנפות המרוחקות זו מזו:

י״זעל ארבע כנ' כסו' שומע אני אע"פ שאינה מכסה ראשו ורובו ת״ל אשר תכ' בה כסות שהוא מכסה ראשו ורובו אמרתי (מיכן [אמרו] מדתה כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן המהלך בשוק לבדו ואינו צריך אחר לשמרו ולילך עמו):