מדרש תנאים על ספר דברים כ״ב:י״טMidrash Tannaim on Deuteronomy 22:19
א׳וענשו אתו מאה כסף מאה סלעים צורי החמירה תורה בדברים יתר מן המעשה שהאונס והמפתה נותן מאתים זוז והמוציא שם רע נותן ארבע מאות זוז הא החמירה תורה בדברים יתר מן המעשה:
1
ב׳כיוצא בו אתה אומר (שמות כא יז) ומק' אביו ואמו מות יומת ומכה אביו ואמו מות יומת (שם כא טו) זה בסקלה וזה בחנק הא החמירה תורה בדברים יתר מן המעשה:
2
ג׳כיוצא בו אתה אומר (במד' יד כב) וינסו אותי זה עשר פעמים והלא מעשה העגל היה ביניהם ומה ת״ל זה אלא זו עשירית כנגד כולן ואיזו זו לשון הרע שלמרגלים שנ' בם (שם יד לז) וימתו האנ' מוצ' דבת הא' רע' במג' והרי דברים קל וחומר ומה אלו שאמרו לשון הרע על הארץ שאינה לא שומעת ולא רואה ולא מדברת כך הביא עליהן המקום פורענות האומ' לשון הרע על חברו שהוא כדמותו של מי שאמר והיה העולם על אחת כמה וכמה שתבואנו פורענות וה״א (ע' משלי ו טז) שש הנה שנא ה' ושבע תועבת לבו הרי שלש עשרה וכשאתה בא למנין אינן אלא שבע ומה ת״ל ושבע אלא זה שביעי שהוא שקול כנגד הכל ואיזה זה לשון הרע שנ' (שם יט) ומשלח מדנים בין אחים:
3
ד׳קשה לשון הרע לפני מי שאמר והיה העולם שהוא גורם גלות וע״ז וכן דוד אומ' (תה' קכ ה) אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר אמר דוד נדמיתי לערבי מפני מה נדמיתי לערבי מפני לשון הרע שנ' (שם ו) רבת שכנה לה נפשי עם שנאי שלום וה״א (ש״א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים וכי עלת על דעת דוד המלך ע״ז אלא כך דרש קשה לשון [הרע] שהוא גורם גלות וע״ז וה״א (ע' משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון אהב' יאכל פריה אוהב טובה יאכל פירותיה אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעללי' יאכלו (ישע' ג י) אוהב רעה אוכל פירותיה אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו (שם יא):
4
ה׳נבוכדנצר מעשים עשה וסנחריב דברים דבר שנא' (ע' דהי״ב לב יז) וספרים כתב לחרף באל חי:
5
ו׳בנבוכדנצר מהוא אומ' (יר' נא נז) והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו:
6
ז׳ובסנחריב הוא אומ' (ע' דהי״ב לב כא) וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומוציאי מעיו שם הפילוהו בחרב:
7
ח׳ונתנו לאבי הנערה מגיד שקנסה לאביה אין לי אלא בזמן שיש לה אב בזמן שאין לה אב מנ' ת״ל כי הוציא שם רע מיכן אמ' היתה יתומה הרי הוא שלה:
8
ט׳ונתנו לאבי הנ' ולא לאבי הבוגרת ולא הקטנה:
9
י׳נערה מלא דבר הכת':
10
י״אונתנו לאבי הנ' פרט לגיורת שהיא הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה:
11
י״בשאין לה מאה כסף וה״א כי הוציא שם רע על בתולת ישראל שתהא הורתה ולידתה בקדושה:
12
י״גכי הוציא שם רע על בתו' ישראל לא על זו בלבד הוציא שם רע אלא על כל בתולות ישראל:
13
י״דולו תהיה לא' על כרחו:
14
ט״וולו תהיה לא' בראויה לו לאשה הכת' מדבר להוציא אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין:
15
ט״זלא יוכל של' כל ימ' ואפלו לאחר זמן אבל משלחה הוא ליבם או אפלו נמצא בה דבר ערוה אלא הרי הוא בכלל כי יקח איש אשה ובעלה [וגו'] (כד א):
16