מדרש תנאים על ספר דברים כ״ב:ד׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 22:4
א׳לא תראה את חמור אחיך או שורו הרי זו מצות לא תעשה:
1
ב׳מצות עשה מנ' ת״ל (שם) כי תראה:
2
ג׳חמור אחיך פרט לגוי ואם היה המשא של ישראל ואין הגוי מחמר אחר בהמתו הרי זה חייב לפרוק ולטעון משום צער ישראל:
3
ד׳נפלים שיהיו נפלים ולא עומדים:
4
ה׳בדרך ולא ברפת ברשות הרבים שהוא חייב:
5
ו׳והתעלמת מהם פעמים שאתה מתעלם כגון כהן והבהמה בבית הקברות או זקן ואינה לפי כבודו ואם היה חסיד ועשה לפנים משורת הדין הרי זה משובח:
6
ז׳הקם תקים פריקה בחנם וטעינה בשכר ור' שמעון אומ' זה וזה בחנם:
7
ח׳הקם תקים עמו אין לי אלא בעליו עמו אין בעליו עמו מנ' ת״ל הקים תק' מכל מקום:
8
ט׳הקם תק' אפלו מאה פעמים (לפיכך צריך להדדה עמו עד פרסה אלא אם כן אמ' לו בעל המשא איני צריך לך):
9
י׳הקם תק' עמו עזב תע' עמו (שמות כג ה) אין לי אלא פריקה וטעינה בהמה עצמה מנ' ת״ל עזב תע' עמ' הקם תקים עמו כל דבר שהוא שווה לו:
10