מדרש תנאים על ספר דברים כ״ד:ט״וMidrash Tannaim on Deuteronomy 24:15
א׳ביומו תתן שכרו מצות עשה אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים:
1
ב׳ביומו תתן שכ' ולא תב' על' הש' זה שכיר לילה שהוא גובה כל היום אין לי אלא שכיר לילה שהוא גובה כל היום שכיר יום שהוא גובה כל הלילה מנ' ת״ל (ויק' יט יג) לא תלין פע' שכ' אתך עד בקר:
2
ג׳שכיר שעות של יום גובה כל היום ושכיר שעות שללילה גובה כל הלילה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה:
3
ד׳ולא תב' על' הש' (אם איחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה) מפני מה טעמו של דבר מגיד כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפ' מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר לך את עצמו לא שתתן לו את שכרו:
4
ה׳ד״א ואליו הוא נשא את נפשו מלמד שכל הכובש שכר שכיר כאלו נוטל את נפשו ממנו:
5
ו׳למה השכיר דומה למי שהיה מהלך בדרך וחמורו אחריו לקח לו אלומה של עמיר נתנה על כתיפו והיה החמור בא בדרך אחריו מקוה לאכול אותה אלומה מה עשה אותו האיש העמיד החמור בתוך הבית וקשר את האלומה למעלה ממנו אמרו לו רשע כל הדרך הוא רץ בשבילה ועכשיו אין אתה נותנה לפניו כך השכיר עמל ומצטער כל היום לשכרו ואת מוציאו ריקן ואליו הוא נשא את נפשו:
6
ז׳ד״א ואליו הוא נשא את נפ' הרי זו אזהרה לפועל שיעשה בכל כוחו:
7
ח׳ולא יקרא עליך אל ה' יכול מצוה שלא לקרות ת״ל (טו ט) וקרא עליך אל ה' יכול מצוה לקרות ת״ל ולא יקרא עליך אל ה' אלא ממהרני ליפרע על ידי קורא יתר ממי שאינו קורא:
8
ט׳והיה בך חאט שלא תאמר בממון חטאתי וממון מכפר לי ת״ל והיה בך חאט ממך נפרעין אין נפרעין מממונך:
9
י׳בשלשה דברים נפרעין מן האדם מגופו אבל לא מממונו ואלו הן הכובש שכר שכיר והנודר ואינו משלם והמעלים עיניו מן הצדקה:
10
י״אהכובש שכר שכיר דכתיב ביומו תתן שכ' וכת' ביה והיה בך חאט ולא בממונך:
11
י״בוהנודר ואינו מקיים דכת' (כג כב) כי תדר נדר וכת' ביה והיה בך חאט ולא בממונך:
12
י״גוהמעלים עיניו מן הצדקה דכת' (טו ט) השמר לך פן יהי' דבר עם לב' וכת' ביה והיה בך חאט ולא בממונך:
13