מדרש תנאים על ספר דברים כ״ה:ג׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 25:3
א׳ארבעים יכנו ארבעים חסר אחת אתה אומר כן או אינו אלא ארבעים שלימים ת״ל לא יסיף פן יסיף נמצאת אומר רבוי אחר רבוי למעט דברי ר' ישמעאל:
1
ב׳ר' עקיבה אומ' ארבעים חסר אחת אתה אומ' כן או אינו אלא ארבעים שלימים ת״ל ארבעים במספר מנין שהוא סמוך לארבעים:
2
ג׳ר' יהודה אומ' ארבעים שלמות:
3
ד׳והיכן הוא לוקה את היתירה בין כתיפיו:
4
ה׳לא יסיף הא אם הוסיף עובר בלא תעשה אין לי אלא בזמן שמוסיף על המנין בזמן שמוסיף על האומד שאמדוהו בית דין מנ' ת״ל פן יסיף מכל מקום:
5
ו׳והרי הדברים קל וחומר מה אם מי שהוא מוזהר להכותו הרי הוא מוזהר שלא להכותו מי שהוא מוזהר שלא להכותו דין הוא שיהא מוזהר שלא להכותו:
6
ז׳פן יסיף להכ' על אלה על אלה אין את מוסיף להכתו מוסיף את להכותו על מכת מרדות:
7
ח׳על אלה הוא עובר בלא תעשה אינו עובר בלא תעשה על מכת מרדות:
8
ט׳אלא שהפרש בין מכות בית דין למכות מרדות מכות בית דין בבית דין מכות מרדות שלא בבית דין מכות בית דין במנין מכות מרדות שלא במנין מכות בית דין באומד מכות מרדות שלא באומד מכות בית דין ברצועה מכות מרדות ברצועה ושלא ברצועה:
9
י׳מכה רבה אין לי אלא מכה מרובה מכה מועטת מנין ת״ל על אלה אם כן למה נאמ' מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה מיכן אמ' מת תחת ידו פטור הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה על ידו:
10
י״אד״א מכה רבה למה נאמ' לפי שהוא אומ' והפילו השופט והכהו שומע אני מכה שדופה ת״ל מכה רבה או מכה רבה שומע אני יפצענו במקלות ת״ל והפילו הש' והכ' מיכן אמ' רצועה של עגל בידו כפולה אחת לשנים ושתים לארבעה ושתי רצועות עולות ויורדות בה ידה טפח ורחבה טפח וארכה שתהא מגעת לפי כריסו:
11
י״בונקלה אחיך לעיניך כיון שנקלה נפטר מיכן אמ' נתקלקל בין ברעי בין במים נפטר אחד האיש ואחד האשה:
12
י״גאמדוהו לכשילקה קלה מלקין אותו:
13
י״דלכשיצא מבית דין קלה מלקין אותו ולא עוד אלא אפלו קלה תחלה מלקין אותו שנ' והכהו ונקלה ולא שקלה כבר:
14
ט״וד״א ונקלה אחיך לעיניך משלקה הרי הוא אחיך מיכן אמ' כל חייבי כריתות שנלקו נפטרו מידי כריתן:
15
ט״זד״א ונקלה אחיך עד שלא לקה הרי הוא נקרא רשע שנ' והיה אם בן הכ' הר' משלקה הרי הוא אחיך עד שלא לקה את נוהג בו בבזיון משלקה אין את נוהג בו בבזיון:
16
י״זחביבות המכות שהן מכפרות על החטאים שנ' כדי רשעתו כדאי הן המכות לכפר על רשעתו חביבות המכות שהן מאהיבות את האדם לאביו שבשמים שנ' (זכרי' יג ו) ויאמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכתי בבית מאהבי המכות הללו גרמו לי לאהוב את אבה שבשמים וה״א (משלי כט יז) יסר בנך ויניחיך ויתן מעדנים לנפשיך (שם יט יח) יסר בנך כי יש תקוה (שם כב ו) חנוך לנער על פי דרכו (שם יג כד) חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר (שם כג יג) אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות (שם כג יד) אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל:
17