מדרש תנאים על ספר דברים כ״ו:י״בMidrash Tannaim on Deuteronomy 26:12
א׳כי תכלה לעשר יכול בחנוכה הרי אתה דן נאמר כאן קץ ונאמר להלן (לא י) קץ מה קץ האמור להלן רגל אף קץ האמ' כאן רגל או מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת״ל כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלין בו הוי אומר זה פסח מיכן אמ' ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור ולמחר במנחה מתודים:
1
ב׳ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית:
2
ג׳בשנה השל' בפירות שלישית הכת' מדבר אתה אומר כן או אינו אלא בפירות שלש שנים מה אני מקיים (יד כג) ואכלת לפני ה' אלה' מע' דג' הנאכל אבל המונח יהא נאכל לשלש שנים ת״ל כי תכלה לעשר את כל מע' תבו' בשנה השל' בפירות שלישית הכת' מדבר:
3
ד׳אין לי אלא פירות השלישית פירות הששית מנ' ת״ל (יד כח) מקצה שלש שנים מק' שלש שנים אתה מוציא מעשר עני:
4
ה׳או שמטין ויובלות יעלו מן המענין ת״ל שנת המעשר לא אמרתי אלא שנים שהמעשרות נוהגים בהן יצאו שמטים ויובלות שאין המעשרות נוהגין בהן:
5
ו׳יכול יהו שני מעשרות נוהגין בה מעשר שני ומעשר עני ת״ל שנת המעשר מעשר אחד נוהג בה ואין שני מעשרות נוהגין בה:
6
ז׳אין לי צריך ודוי אלא מעשר עני שבו דבר הכת' מנ' לרבות שאר מעשרות ת״ל מעשר תבואתך ריבה:
7
ח׳ונתת ללוי לגר לית' ולאלמ' תן לכל אחד ואחד כפי חלקו אימתי בזמן שהן חסירים מיכן אמ' מי שיש לו מזון שתי סעודות אסור לו ליטול מן התמחוי היו לו מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה:
8
ט׳היו לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן או מאתים זוז אע״פ שאינו [נושא] ונותן בהן הרי זה לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני:
9
י׳היו לו מאתים חסר דינר מותר ליטול:
10
י״אואכלו בש' וש' תן להן כדי שבען:
11
י״בואכלו בש' מלמד שאין מוציאין אתו מהארץ לחוצה לארץ:
12
י״גמשפחת בני נבלטה היתה בירוש' ונתנו להם חכמים שש מאות ככרי כסף ולא רצו להוציאן [חוץ] לירושלם:
13