מדרש תנאים על ספר דברים כ״ו:ט״וMidrash Tannaim on Deuteronomy 26:15

א׳השקיפה ממ' קד' מן השמ' עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים:

ב׳[השקיפה ממעון קדשך מן השמים] הרי מי שאמר והיה העולם קרוי רופא לבשר ודם שנ' (שמות טו כו) כל המחלה אש' שמ' במ' לא אש' עליך כי אני ה' רפאך ואומ' (יר' יז יד) רפאני ה' וארפא ואומ' (שם ג כב) ארפא משובתם ללמדך שלא כמדת בשר ודם מדת מי שאמר והיה העולם מדת בשר ודם מכה באזמיל ומרפא ברטייה מדת מי שאמר והיה העולם במה שהוא מכה בו הוא מרפא כשהכה את איוב לא הכה אותו אלא בסערה שנ' (איוב ט יז) אשר בשערה ישופני וכשריפאהו לא ריפאהו אלא בשערה שנ' (ע' שם לח א) ויען ה' את איוב מן השערה:

ג׳כשפיזר את השבטים לא פיזרן אלא כיונים שנ' (יחז' ז טז) ופלטו פליטיה [וגו'] וכשהוא מכנסן אינו מכנסן אלא כיונים שנ' (ישע' ס ח) מי אלה כעב תעו' וכיונים אל ארב':

ד׳כשפיזר את ישראל לא פיזרן אלא בשופר שנ' (ע' יר' ד יט) כי קול שופר שמענו וכשהוא מביאן אינו מביאן אלא בשופר שנ' (ישע' כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כשפרע מן המצרים לא פרע מהן אלא בהשקפה שנ' (שמות יד כד) וישקף ה' אל מחנה מצרים וכשמברך את ישראל אינו מברכן אלא בהשקפה שנ' השקפה ממעון קד' מן הש' וברך את עמך את ישראל:

ה׳ממעון קד' מן הש' ר' ישמעאל אומ' והלא בידוע שקדשו הוא השמים ומה ת״ל ממעון קד' מן הש' אלא בזמן שאין ישראל עושין רצון המקום הוא נועל את האוצר והן מתים ברעב שנ' (יא יז) וחרה אף ה' בכם ועצר את הש' וכשהן עושין רצון המקום הוא פותח את האוצר שנ' השקפה ממ' קד' מן השמים:

ו׳וברך את עמך את ישראל והלא בידוע שעמך הן ישראל ומה ת״ל את עמך את ישראל אלא בזמן שאין ישראל עושין רצון המקום כביכול אינו קורא אותן עמי שנ' (שמות לב ז) לך רד כי שחת עמך ובזמן שהן עושין רצונו הוא קורא אותן עמי וברך את עמך את יש':

ז׳וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות:

ח׳ואת האדמה אשר נת' לנו בטל ומטר ובולדות בהמה:

ט׳כאשר נש' לאב' ארץ זבת חל' וד' כדי שתתן טעם בפירות נמצינו למידים שהמעשרות נותנין טעם וריח ושומן בפירות מכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומ' הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח המעשרות נטלו את שומן הדגן הזנות והכשפים כילו את הכל:

י׳כאשר נש' לא' מיכן אמ' ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להן חלק בארץ:

י״אר' מאיר אומ' אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ ר' יוסי אומ' יש להן ערי מגרש:

י״בוסמיך ליה היום הזה ה' אלהיך מצוך מיכן אמ' אין מתודים ודוי מעשר אלא ביום וכל היום כשר לודוי המעשר ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות:

י״גד״א כאשר נש' לאב' לא נשבעת לאבותינו שאת מביאם לארץ מגדלת קוצים ודרדרים אלא לארץ זבת חלב ודבש ארץ שפירותיה שמינים כחלב ומתוקים כדבש:

י״דר' נתן אומ' השקיפה ממעון קדשך מן השמים על הרשעים ואבדם מן העולם שלא עשו רצונך בעולם:

ט״ווברך את עמך את ישראל שעשו רצונך בעולם:

ט״זד״א השקיפה ממעון קדשך מן השמים וב' את עמך את יש' עשה בשבילנו ואם אין את עושה בשבילנו ואת האדמה עשה בשביל אדמתינו [השמטה: ואם אין את עושה בשביל אדמתינו] אשר נתת לנו עשה בזכות תורתינו [השמטה: ואם אין את עושה בזכות תורתינו] כאש' נשבעת לאב' עשה בזכות אבותינו ואם אין את עושה בזכות אבותינו עשה למען שמך הגדול שנקרא עלינו שנ' (יר' יד ט) ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא אל תניחנו: