מדרש תנאים על ספר דברים כ״ו:ה׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 26:5
א׳וענית ואמרת לפני ה' אלה' ר' שמעון בן יוחאי אומר שבחו אדם אומרו בקול נמוך גניו אדם אומרו בקול גבוה:
1
ב׳וענית ואמרת נאמ' כאן ענייה ונאמרה להלן ענייה מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף ענייה האמורה כאן בלשון הקדש:
2
ג׳כל מקום שנ' ענייה ואמירה ככה וכה הרי זה בלשון הקדש:
3
ד׳מיכן אמ' בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות [קורא] ושאינו יודע מקרין אותו נמצאו נמנעין מלהביא בכורים כדי שלא יכלמו התקינו שיהו מקרין את היודע כמי שאינו יודע וסמכו על המקרא הזה וענית אין ענייה אלא מפי אחרים מתחיל וקורא הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הא' אש' נש' ה' לאב' לתת לנו ארמי אבד אבי עד שגומר כל הפרשה עד אשר נתת לי ה' וזו היא מצות מקרא בכורים:
4
ה׳ארמי אבד אבי לבן הארמי בקש לאבד את אבא מלמד שלא הלך אבינו יעקב לארם אלא על מנת לאבד מן העולם ומעלה על לבן הארמי כאילו אבדו:
5
ו׳וירד מצרימה שמא תאמר שירד ליטול כתר מלכות ת״ל ויגר שם יכול באכלוסין הרבה ת״ל במתי מעט כמה שנ' (י כב) בשבעים נפש יר' אב' מצרימה:
6
ז׳ויהי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינין שם:
7
ח׳גדול ועצום ורב כמה שנ' (שמות א ז) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו:
8