מדרש תנאים על ספר דברים ל״ב:י״בMidrash Tannaim on Deuteronomy 32:12
א׳ה' בדד ינ' אמר להן הקב״ה כשם שהייתם יושבים יחידים בעולם הזה ולא נהנים מאומות העולם כלום כך אני עתיד להושיב אתכם יחידים בעולם הבא ואין אומות העולם נהנים מכם כלום:
1
ב׳ואין עמו אל נכר שלא אתן רשות לאחד משרי אומות העולם שימשול בכם אלא כענין שנ' (דני' י כ) ואני יוצא והנה שר יון בא:
2
ג׳ושר מלכות פרס עמד לנגדי (שם י יג):
3
ד׳אבל אגיד לך את הרשום (שם י כא) ד״א ה' בדד ינ' אמ' להן הקב״ה עתיד אני לעשות אתכם נוחלין מסוף העולם ועד סופו שנ' (יחזק' מח ז) מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד:
4
ה׳מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד (שם מח ו):
5
ו׳מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד (שם מח ז) מה ת״ל אשר אחד ראובן אחד יהודה אחד אלא מלמד שכל שבט ושבט עתיד ליטול את חלקו מתחלת המזרח עד סוף המערב אורך על רוחב עשרים וחמשה אלפים (קבים) [קנים] שהן שבעים וחמשה מיל:
6
ז׳ואין עמו אל נכר שלא יהו בכם בני אדם עובדי ע״ז אלא כעין שנ' (ישע' ב יח) והאלילים כליל יחלוף:
7
ח׳ונשגב ה' לבדו ביום ההוא (שם ב יא):
8
ט׳ד״א ה' בדד ינ' אמ' להן הקב״ה עתיד אני להושיב אתכם בנחת רוח ובכבוד בעולם:
9
י׳ואין עמו אל נכר שלא יהא בכם בני אדם עסיקין במין פרגמטיה כלום אלא כענין שנ' (תה' עב טז) יהי פסת בר בארץ בראש הרים שתהא כל חטה וחטה מוציאה קלוסקיות מלמעלן כפס הזו של יד:
10
י״אירעש כלבנון פריו שתהא הרוח מנשבת בהן והן שפות זו לזו ומשירות פירותיהן ואדם נוטל מלוא הפס הזו שליד ויש בה כדי פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו:
11