מדרש תנאים על ספר דברים ל״ב:ל״וMidrash Tannaim on Deuteronomy 32:36
א׳כי ידין ה' עמו מלמד שהיא שמחה לפני המקום כשהוא דן את האומות אבל כשהוא דן את ישראל כביכול כאלו תיהות לפניו שנ' ועל עבדיו יתנחם ואין יתנחם אלא תיהות שנ' (ברא' ו ז) כי נחמתי כי עשי' נחמתי כי המלכתי את שא' (ש״א טו יא) מה הוא אומ' (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה:
1
ב׳כי יראה כי אזלת יד שראה שהלכו בגולה:
2
ג׳ד״א כי יראה כי אז' יד שראה שנתיאשו מן הגאולה:
3
ד׳ד״א כי יראה כי אז' יד שראה שכלתה פרוטה מידן שלישראל שנ' (דני' יב ז) ואשמע את האיש לבוש הבדים [וגו']:
4
ה׳ד״א כי יראה כי אז' יד עד שיתמעטו התלמידים:
5
ו׳ד״א עד שירבו המסורות; ד״א כי יר' שראה שאין להם אחד כמשה שיעמוד ויפלל עליהם שנ' (תה' קו כג) ויאמ' להש' לולי משה בחירו:
6
ז׳ד״א כי יר' כי אז' יד שראה שאין להם אחד כאהרן שיעמוד ויתפלל עליהם שנ' (במד' יז יג) ויעמד בין המ' ובין החיים:
7
ח׳ד״א כי יר' כי אז' יד שראה שאין להם אחד כפינחס שיעמוד ויתפלל עליהם שנ' (תה' קו ל - לא) ויעמד פינחס ויפלל.. ותחשב לו לצדקה:
8
ט׳ואפס עצור ועז' כביכול ואין עוזר וסומך לשונאיהן שלישראל:
9