מדרש תנאים על ספר דברים ל״ג:י״בMidrash Tannaim on Deuteronomy 33:12
א׳לבנימין אמר ידיד ה' אשריך בנימין שנקראת ידיד למקום:
1
ב׳הרבה אוהבים למלך האהוב שבכולם מי שהמלך אוהבו:
2
ג׳ששה נקראו ידידים הקב״ה נקרא ידיד שנ' (ישע' ה א) אשירה נא לידידי:
3
ד׳אברהם נקרא ידיד שנ' (יר' יא טו) מה לידידי בביתי:
4
ה׳ישראל נקראו ידידים שנ' (יר' יב ז) נתתי את ידידות נפשי:
5
ו׳בית המקדש נקרא ידיד שנ' (תה' פד ב) מה ידידות משכנותיך:
6
ז׳שלמה נקרא ידיד שנ' (ש״ב יב כה) ויקרא שמו ידידיה:
7
ח׳בנימין נקרא ידיד שנ' לבנימין אמר ידיד ה':
8
ט׳יבוא ידיד בן ידיד ויבנה בית ידיד לידיד בתוך חלקו של ידיד:
9
י׳יבואו ישראל שנקראו ידידים ויבנו בית המקדש שנקרא יד' להקב״ה שנקרא ידיד בזכות אברהם שנקרא ידיד על ידי שלמה שנקרא ידיד בתוך חלקו שלבנימין שנקרא ידיד:
10
י״אישכן לבטח ואין בטח אלא רחצן שנ' (ויק' כו ה) וישב' לבטח בארצ' ואומ' (יחז' לד כה) וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים:
11
י״בחפף על' בעולם הזה:
12
י״גכל היום לימות המשיח:
13
י״דובין כת' שכן לעולם הבא:
14
ט״וד״א חפף על' זה בנין ראשון:
15
ט״זכל היום זה בנין אחרון:
16
י״זובין כת' שכן בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:
17
י״חאת מוצא באבינו אברהם שראה אתו בנוי וראה אתו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנ' (ברא' כב יד) ויקרא אב' את שם המ' הה' ה' יראה הרי בנוי:
18
י״טאשר יאמ' היום בהר הרי חרב:
19
כ׳ה' יראה בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:
20
כ״אוכן את מוצא באבינו יצחק שראה אותו בנוי וראה אתו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנ' (שם כז כז) ראה ריח בני הרי בנוי:
21
כ״בכריח שדה הרי חרב:
22
כ״גאשר בירכו ה' הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא וה״א (תה' קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה:
23
כ״דוכן את מוצא באבינו יעקב שראה אתו בנוי וראה אתו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנ' (ברא' כח יז) ויירא ויאמ' מה נורא המ' הזה הרי בנוי:
24
כ״האין זה הרי חרב:
25
כ״וכי אם בית אלה' הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:
26
כ״זוכן את מוצא במשה שראה אתו בנוי וראה אתו חרב וחזר וראה אתו בנוי שנ' (במד' כח ב) את קרבני לחמי הרי בנוי:
27
כ״חלאשי הרי חרב:
28
כ״טתשמ' להק' לי במ' בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:
29
ל׳וכן את מוצא בדוד שראה אותו בנוי וראה אתו חרב וחזר וראה אותו בנוי שנ' (תה' סח יז) למה תרצדון הר' הרי בנוי:
30
ל״אגבנונים הרי חרב:
31
ל״בההר חמד אלה' לשבתו בנוי ומושכלל לעתיד לבוא:
32
ל״גוכן את מוצא בשלמה בנו שראה אותו בנוי וראה אתו חרב וחזר וראה אתו בנוי שנ' (מ״א ח יג) בנה בניתי הרי בנוי:
33
ל״דבית זבול הרי חרב אל תהי קורא בית זבול אלא בית זבל:
34
ל״המכון לשבתך עולמים בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:
35
ל״וובין כת' שכן בין חרב ובין שאינו חרב וה״א (סוף דהי״ב) כה אמר כרש מלך פרס מי בכם מכל עמו ה' אלהיו עמו ויעל בין חרב בין שאינו חרב:
36
ל״זד״א ובין כת' שכן אין לך באדם הזה גבוה מבין כתפיו כך היה בית המקדש גבוה מכל העולם כולו שנ' (יז ח) וקמת ועלית:
37
ל״חקומו ונעלה ציון (יד לא ה):
38
ל״טוהלכו עמים רבים (ישע' ב ג):
39
מ׳ר' שמעון אומ' בית המקדש שבשילו בתוך חלקו של יוסף היה שנ' (תה' עח ס) ויטש משכן שילו וימאס באהל יוסף (שם סז):
40
מ״אויבחר את שבט יהודה (שם סח):
41
מ״בויבן כמו רמים מקדשו (שם סט):
42
מ״גד״א ובין כת' שכן או אינו אלא גד במזרח ודן במערב ר' אומ' בכל התחום הוא אומ' וירד הגבול (וירד) [ותאר] הג' ובסוף התחום הוא אומ' (יהושע טו ח) ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי (מנגד) [מנגב] מלמד שבית הבחירה היה בנוי בתוך חלקו של בנימין:
43
מ״דר' יהודה אומ' בית המקדש בתוך חלקו של יהודה היה וכראש תור נכנס מחלקו של יהודה לתוך חלקו שלבנימין לכך אמ' ובין כת' שכן וה״א (תה' קלב ו) הנה שמענוה באפרתה:
44
מ״הר' יהודה אומ' בית המקדש בתוך חלקו שליהודה היה שנ' (רות א ב) אפרתים מבית לחם יהודה:
45
מ״ור' שמעון אומר בתוך חלקו שלבנה שלמי שמתה באפרתה ומי מתה באפרתה רחל שנ' (ברא' מח ז) ואני בבאי מפ' מתה עלי יכול שתהא כל העיר בתוך שלו ת״ל [ובין] כתפיו שכן בית המקדש בתוך שלו ושאר כל העיר בתוך חלקו של יהודה ומה אני מקיים (ברא' מט י) לא יסור שבט מיהודה ומ' מ' רג' יורש חקים זו היתה לשכת הגזית שהיתה בתוך חלקו של יהודה:
46
מ״זוכן את מוצא בשעה שחילק יהושע את הארץ נטל חמש מאות אמה על חמש מאות אמה מדשנה שליריחו ואמ' יהיה זה למי שיבנה בית המקדש בתחומו:
47
מ״חר' שמעון אומ' דשנה שליריחו ניתן לבני קני חתן משה שנ' (שופ' א טז) ובני קני חתן משה עלו מעיר התמ' אמרו משתחלק ארץ ישראל איזה שבט שיקבל עליו שיתן לי בית תומן עפר בתוך שלו אלא הריני הולך לתוך ארצי ואוכל פירות מתוך שדיי ושותה יין מתוך כרמיי וכן את מוצא שהניחו פירות ארץ ישראל פירות מאכל ומשקה והלכו להם לערד מדבר להיות חמורים ליעבץ ואיזה הוא יעבץ זה עתניאל בן קנז:
48
מ״טמפני מה לא שרתה השכינה אלא בתוך חלקו שלבנימין שכל השבטים נולדו בחוצה לארץ ובנימין נולד בארץ ישראל וכל השבטים נשתתפו במכירתו שליוסף ובנימין לא נשתתף במכירתו של יוסף לפי כך זכה שתשרה שכינה בחלקו שנ' לבנימין אמר ידיד ה':
49
נ׳מה ראה בית המקדש להיות בתוך חלקו שלבנימין אלא אמ' הקב״ה איני בונה בית המקדש אלא שיתפללו בני לפני בתוכו ואני מתמלא עליהם רחמים היאך אני שורה בתוך חלקן שלאלו והן לא נתמלאו רחמים על אחיהם:
50
נ״אד״א מה ראה בית המקדש להיות בתוך חלקו שלבנימין מושלו מלה״ד למלך שבא אצל בניו לפרקים אמ' להן עשו לי סעודה זה אומ' אצלי וזה אומ' אצלי אמ' הקטן שבהם אפשר שאבא מניח את אחי הגדולים ושורה אצלי מה עשה עמד לו מן הצד פניו קפושות ונפשו עגומה עליו אמ' להן אביהן בני אין אתם רואין את אחיכם הקטן שעמד לו מן הצד פניו קפושות ונפשו עגומה עליו אלא הואיל וכך תהא סעודה משלכם ולינה בתוך שלו כך אמ' הקב״ה לשבטים יהו קרבנות משלכם ובית המקדש בתוך חלקו שלבנימין:
51
נ״בד״א מה ראה בית המקדש להיות בתוך חלקו שלבנימין מושלו מלה״ד למלך שהיו לו בנים הרבה משהגדילו הלך כל אחד ואחד תפס את מקומו והיה הקטן שבהם אוכל ושותה עמו ומסתמך עליו ויוצא ומסתמך עליו ונכנס כך היה אבינו יעקב מסתמך על בנימין אמר המקום במקום שסמך צדיק זה את ידיו שם אני שורה לכך נאמ' ובין כת' שכן:
52