מדרש תנאים על ספר דברים ל״ד:ה׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 34:5
א׳וימת שם משה עד כאן כתב משה מיכן ואילך כתב יהושע תאמר אפשר שמשה חי וכתב וימת שם משה הוי עד כאן כתב משה מיכן ואילך כתב יהושע:
1
ב׳ר' מאיר אומ' אינו צריך והלא כבר נאמר (לא ט) ויכתב משה את התורה הזאת יכול שנתנה להם חסרה אפילו אות אחת אלא כל מה שהיה הקב״ה אומר לו היה כותב כגון שנ' בברוך (יר' לו יח) ויאמר אלהם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו:
2
ג׳וימת שם משה ר' אליעזר הגדול אומר שנים עשר מילין על שנים עשר מילין כנגד מחנה ישראל היתה בת קול נשמעת ואי מת משה ואי מת משה אם אין הדבר כן וכי מי מודיען לישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל שמת משה אלא שמע מינה בת קול יוצאה בכל מחנה ישראל לאמר שמת משה:
3
ד׳(תניא) סאמילון אומ' וימת משה ספרא רבא דישראל:
4
ה׳ויש אומ' משה רבינו לא מת אלא עומד ומשרת למעלן כת' הכא וימת שם משה וכת' התם (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' מה להלן עומד ומשרת למעלן אף כאן עומד ומשרת למעלן:
5
ו׳ד״א וימת שם משה יש אומ' מחילה היתה יוצאת מקבורתו שלמשה לקבורתן שלאבות נאמ' כאן וימת שם ולהלן הוא אומ' (ברא' מט לא) שמה קברו את אברהם:
6
ז׳ד״א וימת שם משה אמ' משה לפני הקב״ה רבון העולמים הואיל וגזרת עלי מיתה אל תמסרני ביד מלאך המות אמ' לו הקב״ה חייך שאני מיטפל בך וגונזך והראהו הקב״ה מושבו כשם שהראה לאהרן אחיו וכשראה כסאו בתוך גן עדן נתקוררה דעתו עליו באותה שעה אמ' הקב״ה למלאך המות לך והביא נשמתו של משה הלך וחיזר בכל העולם ולא מצאו הלך אצל הים אמ' לו ראיתה משה אמ' לו מיום שהעלה את ישראל מתוכי שוב לא ראיתיו:
7
ח׳הלך אצל הרים וגבעות אמ' להם ראיתם משה אמ' לו מיום שקיבל תורה מהר סיני שוב לא ראינו אותו אי שמא הוא עומד ומתחנן לפני הקב״ה שיכנס לארץ ישראל הלך לו לארץ ישראל אמ' לה שמא נפשו שלמשה כאן אמרה לו [ולא] תמצא בארץ החיים (איוב כח יג) הלך לו אצל ענני כבוד אמ' (לו) [להם] שמא נפשו שלמשה כאן אמ' לו
8
ט׳ונעלמה מעיני כל חי (שם כח כא) הלך לו אצל מלאכי השרת אמ' להן שמא נפשו שלמשה כאן אמ' ומעוף השמים נסתרה (שם) אלו מלאכי השרת שנקראו מעופפין הלך לו אצל התהום אמ' לו שמא נפשו שלמשה כאן אמ' לו לאו שנ' תהום אמ' לא בי הוא (שם כח יד) הלך אצל שאול ואבדון ואמ' ראיתם משה אמ' לו שמעו שמענו אותו לא ראינו שנ' אבדון ומות אמרו (שם כח כב):
9
י׳אבא היה דורש משום ר' ישמעאל ביר' יוסי אבדון ומ' אמרו באזנינו שמענו (שם) מלאכי שרת כתים כתים עומדין ומקלסין מטתו שלמשה ואומ' יבוא שלום ינוחו על משכבותם (ישע' נז ב) הלך אצל מלאכי השרת אמ' להן ראיתם משה אמ' לו לך אצל בני אדם הלך אצל בני אדם אמ' להן ראיתם משה אמ' לו אלהים הבין דרכו והוא ידע את מקומה (איוב כח כג) הוא גנזו לחיי העולם הבא ואין כל בריה יודעת בו שנ' (שם כח יב - יד) והחכמה מאין תמצא:
10
י״אלא ידע אנוש ערכה:
11
י״בתהום אמר לא בי הוא:
12
י״גוים אמר אין עמדי:
13
י״דאבדון ומות אמרו באז' שמ' אף יהושע היה מצטער על משה כשירד עמוד הענן והפסיק ביניהן היה צויח ואומ' שימני כחותם על לבך מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (שה״ש ח ו ב ז) וכשנעלם ממנו עמד ובכה בכי גדול וקרע את בגדיו ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו (מ״ב ב יב) והחכמה מאין תמצא (איוב כח יב) אמ' לו הקב״ה יהושע עד מתי אתה מבקש על משה משה עבדי מת (יהוש' א ב) לא לך מת משה אלא לי:
14
ט״וכיון שנפטר משה היתה נפשו מעופפת עליו אמ' לה שובי נפשי למנוחיכי (תה' קטז ז) אמרה לו היאך אניח הגוף הטהור הקדוש הזה ואלך ואשכב במקום אחר אמ' לה כי ה' גמל עליכי (שם) אמ' לה שמא מלאך המות נגע ביך אמ' לו חס ושלום כי חלצת נפשי ממות (שם קטז ח) אמ' לה שמא את בוכה כדרך שבוכים על המתים אמ' לו חס ושלום את עיני מן דמעה (שם) אמ' לה שמא דחו אותך מגן עדן אמ' לו חוס ושלום את רגלי מדחי (שם) אמ' לה מה אמרו ליך אמ' לו גזירה גזרו עלי ואמרו אתהלך לפני ה' בארצות החיים (שם קטז ט):
15
ט״זעבד ה' לא בגנותו של משה הכת' מדבר אלא בשבחו שנ' (במד' יב ז) לא כן עבדי משה שכן מצינו באברהם יצחק ויעקב שנקראו עבדים שנ' (שמות לב יג) זכר לאברהם ליצ' ול' עבד' ושאר כל הנביאים נקראו עבדים שנ' (עמוס ג ז) כי אם גלה סודו אל עב' הנביאים:
16
י״זבארץ מו' אמ' ר' יהודה אלמלי מקרא כת' אי אפשר לאמרו משה היכן מת בחלקו של ראובן שנ' (לד א) ויעל משה מע' מו' אל הר נבו ונבו בחלקו של ראובן קימא דכתב (במד' לב לז - לח) ובני ראובן בנו את חש' ואת נבו והיכן משה קבור בחלקו של גד שנ' (לג כ - כא) ולגד אמ' וירא ראשית לו כי שם חלק מח' ספון ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה האוי ארבעת מילין אותן ארבעת מילין היאך הילכן משה מלמד שהיה משה מוטל על כנפי השכינה ומלאכי שרת אומ' צדקת ה' עשה ומ' עם ישראל (שם) והקב״ה אומ' מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און (תה' צד טז):
17
י״חעל פי ה' בנשיקה מלמד שמיתת משה מפי הקדש אין לי אלא מיתת משה ומנ' אף מיתת אהרן אמ' (לב נ) כאשר מת אהרן אח' בהר ההר הרי אנו למידין ממיתת משה למיתת אהרן ואין הדבר כן אלא ממיתת אהרן למיתת משה מה מיתת אהרן מפי קדש אף מיתת משה מפי קודש אין לי אלא מיתת משה ואהרן ומנ' אף מיתת מרים אמ' (במד' כז יג) גם אף מיתת מרים ומנ' אף מיתת יהושע אמ' (יהוש' א ה) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך אין לי אלא מיתת יהושע ומנ' אף מיתת הצדיקים אמ' (ישע' נח ח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך:
18
י״טכבוד מלמד שהן מכבדין אותו עד שהוא בחיים:
19
כ׳ה' יאספך מלמד שהמקום מכנס נשמותיהן של צדיקים וכונסן בנחת רוח ובכבוד מושלו מלה״ד לנאמן אחד שהיה בעיר והיו הכל מפקידין אצלו וכשהיה אדם בא ליטול את שלו היה פושט את ידו ונותנו לו מפני שהוא יודע היאך הוא מניחו אבל כשהו משלח ביד בנו ביד שלוחו היה מהפך את העליון תחתון מפני שאינו יודע היאך הוא מניחו כך הקב״ה נוטל נשמתן של צדיקים בנחת רוח ובכבוד שכן אביגיל אומ' לדוד ברוח הקדש (ש״א כה כט) והיתה נפש אד' צר' בצ' הח' יכול אף שלרשעים כן אמ' (שם) ואת נפש אויביך יקלענה בת' כף הקלע:
20
כ״אמושלו מלה״ד לאחד שנטל את האבן ונתנה בתוך כף הקלע (אע"פ) שנזרקת ממקום למקום ואינה יודעת על מה תסמוך כך נשמתן של רשעים הולכות ושטות וזוממות בכל העולם ואינה יודעת על מה תסמוך מגיד שהוא מוסרן למלאכים נערים אכזרים והן מצערין אותן ושומטין את נשמתן שנ' (איוב לג כב) ותקרב לשחת נפשו וחיי' למ' ואומ' (משלי יז יא) ומלאך אכזרי ישלח בו ואומ' (איוב לו יד) תמות בנוער נפשם:
21
כ״בר' אליעזר הגדול אומ' נשמתן שלצדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנ' (ש״א כה כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך ושל רשעים זוממת ומשוטטת והולכת לתוך גיהנם שנ' (שם) ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הק':
22