מדרש תנאים על ספר דברים ה׳:י״דMidrash Tannaim on Deuteronomy 5:14
א׳ויום השביעי שבת לה' אלהיך למה נאמר לומר לך מה הקב״ה הקדים מה שהיה עתיד לעשות בשבת ועשאו מערב שבת אף אתה הקדים מה שאתה עתיד לעשות בשבת ועשהו מערב שבת:
1
ב׳לא תעשה כל מלאכה גדולה היא השבת שאסר בה את המלאכה שהיא חביבה לפניו שהרי ברא את עולמו במאמר לא ביגיעה ולא בעמל וקרא את בריאת העולם מלאכה שנ' (בר' ב' ב') ויכל אלה' ביום השביעי מלאכתו כי בו שבת מכל מלאכתו:
2
ג׳חביבה היא המלאכה שהרי כל הבריות שברא הקב״ה בעולמו לא מסר להן מלאכה אלא לבני האדם בלבד:
3
ד׳וכן היה ר' מאיר אומר ראית מימיך ארי סבל צבי קייץ שועל כורם או אחד מן החיות עושה מלאכה הרי אינן עושין מלאכה והרי הן מתפרנסין בלא מלאכה ובני אדם אינן מתפרנסין אלא מן המלאכה לא מפני שהן קלים מן החיות אלא שהמלאכה חביבה:
4
ה׳חביבה היא המלאכה שהאדם הזה התקין לו הקב״ה כל צרכיו עד שלא נבראת חוה ואחר כך זיוגה לו:
5
ו׳חביבה היא המלאכה שכל הנביאים נתעסקו בה ביעקב אבינו הוא אומר (בר' ל' ל״א) אשובה ארעה צאנך אשמור במשה הוא אומר (שמות ג' א') ומשה היה רעה:
6
ז׳בדוד הוא אומר (תה' ע״ח ע') ויקחהו ממכלאות צאן בעמוס הוא אומר (עמ' ז' י״ד) כי בוקר אנכי ובולס שקמים:
7
ח׳ויקחני ה' מאחרי הצאן (שם ט״ו):
8
ט׳חביבה היא המלאכה שלא שרת רוח הקדש על אלישע בן שפט אלא מתוך המלאכה שנ' (מ״א י״ט י״ט) וילך וימצא את אלישע בן שפט והוא חורש ומה אליהו אומר לו לך שוב כי מה עשיתי לך (שם כ') שלא לבטלך גדולה היא המלאכה שכל המצות ומעשים טובים אינן אלא מלאכה חוץ מהגיון תורה ותפלה:
9
י׳גדולה היא השבת שביטלה את המלאכה שיש בה כל המדות הטובות הללו:
10
י״אאתה ובנך ובתך אלו הקטנים:
11
י״בועבדך ואמתך אלו עבד ואמה התושבים:
12
י״גושורך וחמורך ר' יוסי אומר משום ר' ישמעאל נאמר כאן שורך וחמורך ונאמר להלן לענין נזקים (ע' שמות כ״א ל״ג) שור וחמור מה שור וחמור האמור לענין נזקים עשה שאר בהמה וחיה ועוף כיוצא בשור וחמור אף שור וחמור האמורין כאן לענין שבת עשה שאר בהמה חיה ועוף כיוצא בשור וחמור:
13
י״דוכל בהמתך למה אני צריך אם ללמדך שלא יעשה בה מלאכה הלא כבר נאמר לא תעשה כל מלאכה ומה ת״ל וכל בהמתך שלא ישכיר אדם בהמתו לגוי יכול ירכין לה יתר ותאכל ויאחז לה עשבים ותאכל ת״ל אתה [יכול יחזור אחריה שלא תהיה תולשת ועוקרת ת״ל אתה] מה אתה מדעת עצמך מלאכת עצמך אף היא מדעת עצמה מלאכת עצמה:
14
ט״ווגרך אשר בשעריך זה גר צדק:
15
ט״זלמען ינוח עבדך ואמתך כמך אלו עבד ואמה כנענים שמלו וטבלו:
16