מדרש תנאים על ספר דברים ו׳:ד׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 6:4

א׳שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד למה נאמר לפי שנ' דבר אל בני ישראל דבר אל בני אברהם דבר אל בני יצחק אין כתיב כאן אלא דבר אל בני ישראל זכה אבינו יעקב שיאמר הדבור לבניו לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו ואומר אוי לי שמא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי אברהם יצא ממנו ישמעאל יצחק יצא ממנו עשו אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי כן הוא אומר (ב' כ״ח כ') וידר יעקב נדר לאמר וכי עלת על לב שהיה יעקב אבינו אומר אם נתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש הוא לי לאלהים אם לאו אינו לי לאלהים ת״ל(שם כ״א) ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים מכל מקום מה ת״ל לי לאלהים אלא שייחל שמו עלי שלא תצא ממני פסולת מתחלה ועד סוף וה״א (שם ל״ה כ״ב) ויהי בשכן ישראל בא' הה' וילך ראובן ויש' כיון ששמע יעקב כן נזדעזע אמר אוי לי שמא אירע פסולת בבני עד שנתבשר מפי הקב״ה שעשה ראובן תשובה שנ' ויהיו בני יעקב שנים עשר והלא בידוע ששנים עשר הן אלא שנתבשר מפי הקב״ה שעשה ראובן תשובה וללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו שנ' (שם ל״ז כ״ה) וישבו לאכל לחם וכי עלת על לב שהיו אחיו יושבין ואוכלין לחם ואחיהם הגדול אינו עמהם אלא ללמדך שהיה ראובן מתענה כל ימיו עד שבא משה וקיבלו בתשובה שנ' (דב' ל״ג ו') יחי ראובן ואל ימות וכן אתה מוצא כשהיה יעקב נפטר מן העולם קרא להן לבניו והוכיחן כל אחד ואחד בפני עצמו שנ' (בר' מ״ט א') ויקרא יעקב אל בניו ראובן בכורי אתה:
1
ב׳שמעון ולוי אחים:
2
ג׳יהודה אתה יודוך אחיך מאחר שהוכיחן כל אחד ואחד בפני עצמו וחזר וקראן כולן כאחד אמר להם שמא יש ביניכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אמרו לו שמע ישראל ה' אלה' ה' אחד כשם שאין בליבך מחלוקת כך אין בלבינו מחלוקת אלא ה' אלהינו ה' אחד ועליה הוא אומר (שם מ״ז ל״א) וישתחו ישראל על ראש המטה וכי יעקב משתחוה על ראש המטה אלא שהודה ושיבח שלא יצא ממנו פסולת ויש אומרין וישתחו ישראל על ראש המטה על שעשה ראובן תשובה:
3
ד׳ד״א שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
4
ה׳אמר לו הקב״ה יעקב שהייתה מתאוה כל ימיך נתון לך שיהיו בניך משכימין ומעריבין וקורין קרית שמע:
5
ו׳ד״א שמע ישראל ר' יהודה אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא קרית שמע צריך שישמיע לאזנו שנ' שמע ישראל השמע לאזניך מה שאתה מוציא בפיך:
6
ז׳ר' מאיר אומר אינו צריך הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הדברים:
7
ח׳ד״א שמע ישראל ר' שמעון בן יוחאי אומר הקורא קרית שמע צריך שיכוין את לבו שנ' שמע ישראל ולהלן הוא אומר (דב' כ״ז ט') הסכת ושמע ישראל מה להלן בהסכת אף כאן בהסכת:
8
ט׳ה' אלהינו למה נאמר והלא כבר נאמר ה' אחד ומה ת״ל ה' אלהינו עלינו החל שמו ביותר:
9
י׳כיוצא בו (שמות ל״ד כ״ג) את פני האדון ה' אלהי ישראל מה אני צריך והלא כבר נאמר (שם כ״ג י״ז) (את) [אל] פני האדון ה' ומה ת״ל אלהי ישראל על ישראל היחל שמו ביותר:
10
י״אכיוצא בו (ירמ' ל״ב י״ד) כה אמר ה' צב' אלהי ישראל מה אני צריך והלא כבר נאמר (שם כ״ז) הנה אני ה' אלהי כל בשר ומה ת״ל אלהי ישראל על ישראל היחל שמו ביותר:
11
י״בכיוצא בו (תה' נ' ז') שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי עליך הוחל שמי ביותר:
12
י״גד״א ה' אלהינו עלינו:
13
י״דה' אחד על באי העולם:
14
ט״וה' אלהינו בעולם הזה:
15
ט״זה' אחד בעולם הבא:
16
י״זוה״א (זכ' י״ד ט') והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד:
17