מדרש תנאים על ספר דברים ו׳:ט׳Midrash Tannaim on Deuteronomy 6:9
א׳וכתבתם הכל בכתב ואפלו צואות:
1
ב׳ד״א וכתבתם שתהא כתיבה תמה מיכן אמ' כתב לאלפין עינין או לעינין אלפין לביתין כפין לכפין ביתין לגמין צדין לצדין גמין לדלתין רישין לרישין דלתין להיהין חיתין לחיתין היהין לווין יודין ליודין ווין לזינין נונין לנונין זינין לטיתין פיפין לפיפין (טיטין) [טיתין] לכפופין פשוטין לפשוטין כפופין לממין סמכין לסמכין ממין לסתומין פתוחין לפתוחין סתומין כתב לפרשה פתוחה סתומה לסתומה פתוחה או שכתב כשירה או שכתב את השירה כיוצא בה או שכתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו:
2
ג׳ד׳א וכתבתם מיכן אמ' ספר תורה תפלין ומזוזות שכתבן מין ומוסר וגוי ועבד ואשה וקטן וכותי וישראל משומד פסולין שנ' וקש' וכתב' כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה:
3
ד׳ד׳א וכתבתם שומע אני על גבי אבנים הרי אתה דן נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן (דב' כ״ז ג') כתיבה מה כתיבה האמ' להלן על גבי אבנים אף כתיבה האמ' כאן על גבי אבנים:
4
ה׳(הולכה לך) [או כלך] לדרך הזו נאמרה כאן כתיבה ונאמרה להלן (במ' ה' כ״ג) כתיבה מה כתיבה האמ' להלן על הספר בדיו אף כתיבה האמ' כאן על הספר בדיו:
5
ו׳אתה דן כלשון הזה ואני אדין כלשון של בעל הבית חולק נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה כתיבה האמ' להלן על גבי אבנים אף כתיבה האמ' כאן על גבי אבנים אמרת הפרש אלמד דבר מדבר ואדין דבר מדבר אלמד דבר שהוא מנהג לדורות מדבר שהוא מנהג לדורות ולא אלמד דבר שהוא מנהג לדורות מדבר שאינו אלא לשעה נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה כתיבה האמ' להלן על הספר בדיו אף כתיבה האמ' כאן על הספר בדיו אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו (ירמ' ל״ו י״ח):
6
ז׳על מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומ' בפרשה שנייה מזוזות שאין ת״ל הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט מיעט הכתוב למזוזה אחת דברי ר' ישמעאל:
7
ח׳ר' עקיבה אומ' אינו צריך הרי הוא אומ' (שמות י״ב ז' עיי״ש) על המשקוף ועל שתי המז' שאין ת״ל שתי ומה ת״ל שתי זה בנין אב כל מקום שנ' מזוזות הרי כאן אחת עד שיפרט לך הכת' שתים:
8
ט׳ביתך דרך ביאתך מימין אתה אומר מימין או אינו אלא משמאל ת״ל ביתך:
9
י׳ובשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול אף אני ארבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת״ל בית מה בית המיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה יכול שאני מרבה את בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת״ל בית מה בית העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד יצאו אלו שאינן עשויין לכבוד יכול שאני מרבה סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנות ת״ל בית מה בית העשוי לדירת קבע אף כל העשוי לדירת קבע יצאו אלו שאינן עשויין לדירת קבע יכול שאני מרבה את הר הבית והלשכות והעזרות ת״ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קדש מיכן אמ' כל השערים שהיו במקדש לא היה להן מזוזה חוץ משער ניקנור ושלפנים ממנו ולשכת פלהדרין:
10
י״אחביבין ישראל שסיבבן הכתוב במצות תפלין בראשיהן ותפלין בזרועותיהן ומזוזה בפתחיהן וארבע ציציות בטליותיהן ועליהן אמר דוד (תה' קי״ט קס״ד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך:
11
י״בנכנס למרחץ ראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות נסתכל במילה התחיל סודר עליה את השבח למנצח בנגינות על השמינית (תה' ו' א') מושלו מלה״ד למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטת כל תכשיטין כדי שתהי רצויה לי כך אמר להן הקב״ה לישראל בני היו מצויינין במצות כדי שתהיו רצויין לי וה״א (שה״ש ו' ד') יפה את רעיתי כתרצה יפה את כשאת רצויה לי:
12
י״ג[השמטה: והיה אין והיה אלא מיד:
13
י״דכי יביאך עשה מצוה שפיקדך שבשכרה תכנס לארץ:
14
ט״ואל הארץ אשר נשבע לאבותיך הכל בזכות אבותיך:
15
ט״זלתת לך לא תהא בעיניך כירושת אבות אלא כאלו עכשיו נתנה לך במתנה. ובתים מלאים כל טוב את מוצא בכל מקום שהצדיקים הולכים ברכה באת לרגלן שהרי אבותינו כשבאו לארץ באת ברכה לרגלן שנ' ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת:
16
י״זר' שמעון בר יוחאי אומר והלא בידוע שלא מלאת שעכשו באת לארץ. וברת חצובים אשר לא חצבת והלא בידוע שלא חצבת שעכשו באת לארץ. כרמים וזיתים אשר לא נטעת והלא בידוע שלא נטעת שעכשו באתה לארץ. מה ת״ל מלאת חצבת נטעת שזכותך היא גרמה. וכן אתה מוצא שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו אנשי הארץ בונים בתים וחופרין בורות ונוטעין כרמים ושדות וכל עץ מאכל כדי שיבאו אבותינו לארץ וימצאו אותה מליאה ברכות:
17
י״חאו לפי שברכה זו עליהן יכול יהוא אוכלין ושבעין ת״ל ואכלת ושבעת את אוכל ושביע והן מונעין מעשיהן בניהן ובנותיהן כדי שיבאו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה. וכן את מוצא כשהיו אבותינו במצרים מהוא או' (יא י) לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם כשהייתם שם היתה מתברכת בשבילכם, לא עכשו שאין ברכה עליה כדרך שהייתם שם. וכן את מוצא בארון האלהים שירד לבית עובד אדום הגתי ונתברך בשבילו שנ' (ש״ב ו יא) ויברך ה' את בית עובד אדום ואת כל ביתו והלא דברים קל וחומר ומה ארון שלא נעשה לא לשכר ולא להפסד אלא לשברי לוחות שבו נתברך בשבילו קל וחומר לצדיקים שבעבורם נברא העולם וכן הוא אומר (ברא' ל ל) ויברך ה' אותך לרגלי:
18
י״טהשמר לך פן תשכח את ה' שלא תכפה טובה כשתהיה בטובה:
19
כ׳והיה כי ישאלך בנך יכול אם שאלך את מגיד לו ואם לאו אין את מגיד לו ת״ל להלן (שמות יג ח) והגדת לבנך אע״פ שלא שאלך. לאמר מה העדות והחקים והמשפטים בבן חכם הכת' מדבר. ואמרת לבנך שלא תתבייש מלומר לו. עבדים היינו לפרעה במצרים לפי דעתו של בן אביו מלמדו שאם היה טפש או קטן אומר לו בני כולנו היינו עבדים לפרעה במצרים כמו שפחה זו או כמו עבד זה שנ' עבדים היינו לפרעה במצרים ויתן ה' אותות ומופתים גדלים ורעים מה ת״ל ורעים מלמד שהיתה רפואתו שלזה מיתתו שלזה ומיתתו שלזה רפואתו שלזה כענין שנ' להלן ומצאוהו רעות רבות וצרות. ואותנו הוציא משם מכאן אמרו בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאלו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו שנ' ואותנו הוציא משם. ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה מגיד שלא ניתנו המצות אלא ליראה את ה' שנ' ליראה את ה' אלהינו. לטוב לנו כל הימים זה חיי העולם הבא שכולו טוב. לחיתנו כיום הזה חיי העולם הזה.]
20